סקסטינג בגיל ההתבגרות - "שלחי לי תמונה שלך בלי חזייה"

כולנו כמבוגרים מכירים היטב את התחושה הזו שמדגדג בבטן מהתרגשות שקיבלנו הודעה מחבר/בן זוג/בעל, הודעה כזו עם תמונה של קריצה, שפתיים, לב אדום או כמה מילים טובות של געגוע אלינו, לגוף ולנכוחות שלנו.

תמיד ההודעות העלו מעלות את הדופק, נותנות תחושת ערך ושייכות, מייצרות חיבור טוב ומתחזקות את הגעגוע, את התקשורת ואת ה "ביחדנס" של מערכות היחסים.

ההתכתבויות האלו הן חלק מסדר היום שלנו כמבוגרים, אנחנו משתפים את בני/בנות הזוג ברגשות שלנו, בתחושות ובעיקר בגעגוע אחד לשנייה, בצורך הזה, במגע ובהתייחסות רגשית עמוקה שמתווך ונוכח כל הזמן.

לרוב, ההתכתבויות הללו נעשות בצורה דיסקרטית עם אדם מוכר, שיש לנו אתו/ה כברת דרך, שאנחנו מכירים היטב והן מתחזקות מערכת יחסים פיזית נוכחת ולא הכרות על בסיס הרשת בלבד.

וגם אם אנחנו כמבוגרים בוחרים לעשות סקסטינג ברשת, אנחנו כמבוגרים לוקחים אחריות, הנפש שלנו קצת יותר מחוסנת ויש לנו איזה שהוא ניסיון מיני  שמאפשר לנו לבחון את המציאות ולקבל החלטות מודעות, לרוב שקולות. ולמרות כל זאת גם מבוגרים עשויים להיפגע מאוד מהסקסטינג ברשת.

אם נחזור לגיל ההתבגרות שלנו, רומנטיקה (מילה ישנה) הייתה מתווכת במכתבים, מכתבי אהבה מרגשים, עם הקדמה והמון מילים שנכתבו בכתב יד, עם אופי ורגש. שיחות הטלפון שלנו היו מדודות בזמן אסימון, נפגשנו המון, היינו, חווינו מפגשים פיזיים והתקשורת הייתה מאוד אישית ובגובה העיניים, היא גם הייתה אינטימית יותר, פחות מצולמת, מתועדת ובעיקר פחות מפורסמת.

בעשור האחרון חזרנו לכתיבה, אבל לכתיבה, אבל לכתיבה מסוג אחר, כתיבה דיגיטלית, כתיבה באמצעות הודעות שמשודרגות עם סמלי אימוג'י, מדבקות מסרים וגם תמונות של רגעים מסוימים, חלקם מיניים/ארוטיים וחלקם לא. 

הכל יחד ארוז היטב בתוך חבילה שקוראים לה סקסטינג. אנחנו מתביישים לתת לזה שם, זה גם קשור לבושה שלנו, של הדור שלנו (ההורים) לדבר על הנושא הזה, לתת לו ביטוי גלוי ולייצר לו שם כזה שניתן פשוט לומר במילים בלי בושה, שם שמסביר בדיוק את הכול, את ההרגשה שזה מייצר, את הקונספט של הכתיבה הזו ובעיקר את הלב שפועם ברגש, מעלה חיוך ומשאיר אותנו עם אנרגיות טובות כאלו - סקסטינג. 

בעידן החדש גם בני הנוער (אפילו הצעירים ביותר) עושים סקסטינג, מכתבי האהבה שלנו שנשלחו בדואר עם בול הוחלפו בהודעות קצרות, ממוקדות, בוטות, מלוות בתמונות וסרטונים, אימוג'י ועוד. 

לתוך המרחב הזה נכנסה גם החפצה והמיניות הבוטה, ההטרדות המיניות והניסיון של מתבגרות ומתבגרים לקבל ערך ותשומת לב דרך שימוש במיניות, הודעות כמו "מה הייתי עשה לך" , " הייתי מכניס לך אותו עד הגרון" , "את בטח רטובה כולך", "הייתי מפרק אותך על השולחן ומלקק לך את הכוס..." ועוד ועוד מילים ותכתובות שנשלחות לי היסוס, בלי רגש ועם המון רצון להיות בעל ערך או "שווה"

זה לא דומה להתכתבויות שלנו כמתבגרים, הקצב פה שונה, ההיקפים אחרים, האינטימיות אחרת. כן, הסקסטינג הוא חלק מתרבות התקשורת של בני הנוער, דרכה הם לומדים מתנסים, מסתקרנים ולעיתים גם נהנים או נפגעים. 

מרגישים בעלי ערך או חסרי ערך, שמחים או עצובים, נלהבים או  מדוכאים, חשופים או שמורים. 

חלק מהתפקיד ההורי בעידן החדש הוא ללמוד את המרחב שבתוכו הילדים שלנו גדלים, להכיר את הבית של הנפש שלהם, ולרפד אותו בשכבות של הגנה, בשכבות של הבנה שמגיעה באמצעות ידע, שיח ובעיקר יכולת לבחון מציאות, יכולת לבחור מה נכון או לא נכון עבורם, ביטחון בגופם ובעלות עליו ממקום של ערך וחיבור רגשי. 

וכן, כמו שאנחנו נדרשים לשוחח על מיניות, עונג, אהבה אנחנו צריכים לתווך גם את נושא הסקסטינג, להבין שהוא חלק מהעולם שלהם, הם משתמשים בזה כמו שאנחנו עושים מקלחת, וחשוב שנכיר את הריח של השמפו שלהם ועד כמה חזק הבושם שלו. 

אז נתחיל בהגדרה של סקסטינג :  

התכתבות באמצעות הוניהיהדעות טקסט, סרטונים, תמונות בעלי אופי מיני, התייחסות למיניות בצורה מפורשת.

ההתכתבויות הללו כיום מייצרות סיטואציות של סקס/ אקט מיני טלפוני, אמצעי תקשורתי חדש, שבני הנוער (בעיקר) עושים בו שימוש נרחב, זו פלטפורמה שהם מרגישים בה נוח, היא מאפשרת להם להיות וגם לא להיות, להיות גלויים או נסתרים, חשופים או לא ובעיקר מספקת להם ריגושים. 

ובדיוק כמו שאנחנו מתייחסים למסכים, או לכל המצאה חדשה שמגיעה למרחב חיינו חשוב שנבין יש טוב ורע בכל דבר, יש גבולות שצריכים להיות נוכחים ושמורים ויש בעיקר צרכים שמחשפים מקום למימוש.  

סקסטינג זו התכתבות שכוללת בתוכה התייחסות מפורשת לאקטים מיניים, שליחת תמונות ארוטיות ואפילו קיום יחסי מין. למעשה, זהו ערוץ חדש לתקשורת מינית שלא היה קיים בעבר. 

אז מה חשוב שנדע כהורים?

ראשית להבין שזה קיים, נוכח ושזו צורת התקשורת שבה בני הנוער בוחרים להשתמש כדי להכיר בני/בנות זוג. 

בתקופתנו היינו מבקשים את מספר הטלפון היום בני נוער מבקשים את חשבון האינסטגרם ומתחילים בתכתובת של ריפלי, התכתבות ושיח באמצעות תמונות.

זה אמצעי שמשרת אותם ומאפשר להם להרחיב את מעגל ההיכרויות שלהם, והוא תופס תאוצה והולך ומתרחב גם בגלל הקושי של בני ובנות הנוער כיום לייצר מערכות יחסים פרונטליות. הם מתקשים להתבונן בעיניים, ביקורתיים ושיפוטיים מאוד לעצמם ולאחר, פוחדים, חוששים ומחפשים מפלט שיסייע להם להתנסות בהכרות ובמיניות שכל כך מסקרנת אותם וגם להישאר "מוגנים" ומרוחקים. 

הסקסטינג מאפשר להם להיות, לחוות, להתרגש מבלי להיחשף פרונטלית, מבלי לצאת מהבית, כשהם נשארים ב"אזור הנוחות" שלהם, מאחורי המקלדת וכשיש להם "יועצים" באון ליין בוואטסאפ שמסייעים להם להגיב, להתנהל וכו'.

ויחד עם ה"יתרונות, הללו יש לא מעט חסרונות וסכנות: הם חשופים ולא מוגנים, הם פגיעים שם ובעיקר נמצאים במרחב שמטשט את ההיגיון, סוחף וחושף אותם לפעמים בניגוד לרצונם, הם מתבלבלים, שולחים טקסטים ותמונות שלהם ורגע אחרי השליחה הם מצטערים ומרגישים את הפחד זורם להם בגוף - מוזמנים לקרוא מה קרה למתבגרת שחוותה את זה על בשרה בצ'אט אנונימי 

הנה כאן - אם אבא שלי ידע הוא ירצח אותי 

התפקיד ההורי

התפקיד החשוב ביותר שלנו בהורות החדשה הוא לייצר עבורם אימון בשיח פרונטלי, לאפשר להם להתאמן בהפגנת רגשות, בשיח ב 4 עיניים, ביכולת ביטוי, בחיבור פיזי, במגע .... כל אלו נשארים באחריות שלנו בתוך התא המשפחתי, אנחנו נדרשים לשוחח איתם פרונטלית ופחות בהודעות ובהקלטות אלא בשיח מתעניין, בפניות רגשית ופיזית שדרכה הם יצליחו לתרגל מציאות חיים.

אנחנו נדרשים לנהל איתם מערכות יחסים מיטביות, חזקות וכאלו שישאירו אותנו במקום שבו אנחנו נהיה "האדם הזה שאליו פונים" ולא האדם זה שממנו מסתירים. 

אנחנו נדרשים לדבר איתם על מיניות בריאה וחיבור לעונג, לדבר איתם על כבוד ועל ערכים שיאפשרו להם לקיים זוגיות בריאה ואמתית, שיאפשרו להם לנהל מערכות זוגיות של הדדיות והתחשבות ולא ריצוי וכוחנות. 

אנחנו חייבים ללמד אותם לאהוב את עצמם, את מי שהם, את הגוף שלהם בלי תנאים, לראות את נקודות האור ולאפשר להם להתבונן פנימה לעצמם ולפעול משם, להבין שהגוף שלנו הוא האריזה של הנפש שלנו, הנפש שלנו פורצת את גבולות הגוף ומאפשרת לנו להיות, לחיות, להרגיש. יחסי מין, מגע מיני, תקשורת זוגית בריאה נעשית מול הנפש דרך הגוף, לכן חשוב שנכיר ונשמור על הנפש שלנו ונאהב אותנו כמו שאנחנו.

כל אלו נצליח לתת להם בעיקר במודל הורי תקין וביחס מכבד שלנו אליהםן, בהגדלת האור על נקודות החוזק שלהםן, במניעת ביקורת שיפוט והגדלה של ההקשבה הרגשית, בנוכחות שלנו בבית ובהפעלת סמכות הורית מדודה, מנהיגותיות שמאפשרת להם לחוש ביטחון ויציבות בחיים.

ועכשיו נחזור לסקסטינג שנוכח במרחב שלהם, מושפע מאוד מהחשיפה שלהם לפורנוגרפיה, ילדים במדינת ישראל חשופים לפורנוגרפיה בגיל 8!!!. 

מרבית בני ובנות הנוער (80%) צופים בפורנו ברמה יומיומית, מוזנים ממנו בצורה אקטיבית או פסיבית, גם מי שלא צופה פעיל או אקטיבי, חשוף למניות בוטה ואלימה בקבוצות הוואטסאפ, האינסטגרם, טיק טוק ובמרחבי הרשת הרבים.

המיניות מוצגת שם בצורה בוטה ופרוצה ולא כמו שאנחנו נוטים לספר לעצמו בצורה "פתוחה", המיניות מייצרת ברשת סוג של תחרות, סטטוס, טייטלים ועוד. היא הפכה כיום לאמצעי למימוש צרכים חברתיים, לתחושת שייכות, לריצוי וחיקוי.

האינטימיות כמעט ולא קיימת, הגבולות מאוד לא ברורים, והסקסטינג מייצר מין מרחב שדרכו הם יכולים ללמוד, להתנסות, להכיר, לחוות וגם כביכול להישמר.

המרחב הזה מבלבל מאוד, הם חושבים שהם בטוחים, זה מרגיש מקום מוגן, הם לעיתים מתחילים התכתבות סקסטינג בצ'אטים אנונימיים כשהם לא יודעים מי עומד מולם, זה מרגש ומאפשר להם לא להיחשף, לבחון את התגובה לגוף שלהם, לפעמים הם מחפשים שם נחמה או תשומת לב, שם הם מצליחים להתגבר על הבושה, וחשוב שנבין שיש מקומות שבהן הבושה שומרת עלינו, וכאן היא פחות באה לידי ביטוי.

וכמו בכל תקשורת, 

כל עוד הדבר נעשה מתוך רצון פעיל ובמסגרת קשר אוהב, מלא ביטחון, חיובי, בגרות מספקת  וכל עוד ישנה הדדיות, זה יכול להיות נכון לשני הצדדים, זה יכול לאפשר להם ללמוד על גופם, לייצר תקשורת והכרות זוגית מקדימה. 

תפקידנו כמבוגרים הוא להיות האדם הזה שמספק להם את הכלים לעשות סקסטינג באופן מיטיב ובטוח, זה אולי נשמע להם הזוי, לא נורמלי וכו'.

כן זה לא חלק מהעולם שלנו, זה פחות מוכר לנו מגיל ההתבגרות שלנו, אבל זה העולם שבו אנחנו מגדלים יחדים ותפקידנו להכיר את המרחב הזה ולהיות שם כמורי דרך, במחנכים ובעיקר כמי ששומר ומציב את תמרורי האזהרה בתוך הנפש והתודעה של המתבגרים שלנו.

זה קשה לנו לעיכול וזה מובן, ויחד עם זאת חשוב שנבין שזה יקרה בכל מקרה, הם יפגשו את הסקסטינג במוקדם או במאוחר וכדאי שהם יגיעו לשם כשיש להם ידע וכלים שיאפשרו להם לבחור נכון, שיאפשרו להם לשמור על גופם ונפשם ושיאפשרו להם לגשת למקלדת כשהם בטוחים במיניות שלהם ולוקחים עליה בעלות.

פחות התנגדות ושליליות ויותר הקשבה, הרחבת העדשה והכוונה 

שיח אזהרתי, מתנגד ומאיים כמו "תיזהרי לשלוח תמונות שלך" בדר"כ מייצר ריחוק, פחד ורצון תת הכרתי לנסות ולהתנסות למרות האיום והפחד. 

הם גדלים בתוך מרחב שאלו הקודים שלו, והתפקיד שלנו להכין אותם עם כלים שיאפשרו להם לשמור על האינטימיות שלהם, על הגוף והנפש ובעיקר על תחושת הבעלות שלהם על גופם ועל הערך שלהם בפני עצמם.

אם נצליח לטעת בהם את ההבנות הללו כנראה שהם יהיו שם בתוך הרשת במחשבה צלולה יותר, בביטחון אישי גבוה יותר ובתחושת ערך שתסייע להם לגייס את ההיגיון ברגע הזה שהם נדרשים לשלוח "ניודס", תמונת עירום, תמונה של החזה, וכו' 

המסר החשוב הוא שכמו במיניות פיזית ובתקשורת של מגע אנחנו לא רק מסכימים אנחנו נימצאים ברצון פעיל להיות בקשר גם פה מאחורי המקלדת חשוב שאנחנו קודם כל נרצה, נרגיש בטוח וגם נסכים לקיים שיח רגשי, מיני עם מישהו/י שאנחנו אפילו לא מכירים או מכירים לא מספיק.

איך יודעים אם זה מתאים לי וגם לצד השני?

בדיוק כמו במיניות עצמה, במפגש מיני פרונטלי אנחנו נדרשים לשאול את הצד השני אם זה מתאים ? " אני יכולה לכתוב לך משהו אישי ?" 

נושא ההדדיות חשוב פה מאוד, מערכת יחסים חייבת להיות הדדית, כזו שיש רצון פעיל והדדי של שני הצדדים, יש המון מתבגרים/ות שנמצאים בתוך סיטואציות כאלו כמרצים (ריצוי), תול כדי ביטול עצמי רק כדי להרגיש שייך/ אהוב /רצוי.

כשהם מבטלים את עצמם ואת הרצונות שלהם הם בעצם נמצאים בתחושת סבל ומועקה, תחושה של הקטנה וביטול היא תחושה קשה ומתסכלת, ברגע שהמרחב המיני נוכח זה כבר הופך לפגיעה מינית.

נקודה נוספת שחשוב להבין גם ערכית וגם משפטית היא לגבי שליחת תמונה סקסית/ תמונת עירום בלי קבלת אישור והבנה הדדית יכולה להפוך להטרדה מינית, לפגיעה בצד השני ולחוסר כבוד כלפיו/ה. 

תארו לכם שמישהו מחליט להיכנס לכם לחדר עירום או עם לבוש מפתה או חלקי ואתם לא מעוניינים בכך ? זה בדיוק כמו לשלוח תמונה של "דיק פיק " (איבר מין זכרי) למישהי בהודעה בלי לקבל אישור ובלי הבנה שהיא מעוניינת לקבל את התמונה הזו.

חשוב לשוחח איתם גם על המטרה ? למה בעצם אני ושלח/ת תמונות שלי ? מה המניע בעצם? בגלל שמצפים ממני? כי "כולם" עושים את זה?, כי זה מרגש אותי?, כי אני צריכ/ה תשומת לב ופרגון ?זה כיף ועושה לי טוב ?.

זה בדיוק ההבדל בין רצון לריצוי 

היכולת שלי כאדם לברר מה העמדות שלי, מה הרצונות שלי ולהקשיב להם היא כלי משמעותי וחשוב בחינוך למיניות בריאה, מיניות שב אני שותף הדדי לעונג ולא מיניות שבה אני מרצה (ריצוי) מושפע ומוחפץ/ת.

זה כמו לתת להם כלי משמעותי בתוך ארגז הכלים שלהם שילווה אותם בבגרות שלהם גם כשאנחנו לא ניהיה עם הראדר לשמור ולהשגיח, מעבר לזה אנחנו גם מעבירים מסר משמעותי וחשוב של "אני סומכת עליך" אתה יכול ומסוגל להקשיב לעצמך, לרגשות ולצרכים שלך וגם לתווך אותם בזוגיות בריאה והדדית. זה מפתח מרכזי ליצירת מערכות יחסים בריאות באופן כללי ולא רק בהקשר של זוגיות או מיניות.

קיום יחסי מין זה לא אסור

בשיח ההורי אנחנו צריכים להבין שזה בסדר לקיים יחסי מין, רק שאנחנו רוצים שזה יהיה נכון, מותאם, מתוך רצון הדדי ובעיקר שיהיה בזה עונג ולא תחושת ניצול או כאב. 

כן כן , בטח אתם קוראים עונג ויש לכם צמרמורת, אבל תעצרו אגע את האוטומט, בסופו של יום זה מה שאנחנו רוצים לאחל לה גם אם אנחנו לא כל כך מעזים לומר את זה לעצמנו.

אז פחות להתנגד, להזהיר, להפחיד, לאיים, להשחיר ויותר להסביר ולייצר שיח שמאפשר הבנה שמיניות זה משהו טוב, משהו שמקושר לעונג ולשם אנחנו רוצים להכווין, כך תהיה פחות התנגדות ויותר הקשבה והבנה, ובעיקר יותר מכוונות שלהם לעונג, הקשבה וערך.

הדבר האחרון והחשוב הוא שיח על אינטימיות, אינטימיות היא חלק מיחסים, בטח שהיא חלק מיחסי מין בריאים, לכן המצלמה לא צריכה להיות שם, אקטים אינטימיים לא חייבים להיות מצולמים.

הסכנה הגדולה היא זליגה של תמונות כאלו לרשת - החברה שלנו יודעים ומכירים היטב את הסכנה הזו, הם מכירים את העובדה שברגע שהתמונה צולמה היא יכולה להגיע לכל מקום, ברגע שהתמונה נשלחה אנחנו איבדנו שליטה עליה. ובכל זאת משהו בהיגיון נמחק שם ברגע של לחץ או היסחפות בתוך הצ'אט בשיחת סקסטינג, שנייה אחרי שהם מבינים שה שלחו ועשו טעות מתיישבת מיד בתוך הנשמה התחושה של האשמה והבושה, ושם חשוב שהם דווקא ישתפו אתכם גם אם הם עשו טעות, לפחות שישתפו כדי שתוכלו לעזור להם להתמודד רגשית וכדי שלא תצטרף לכל המעמסה הרגשית הזו גם הפחד מכם.

כמובן שחשוב להסביר שגם אם הם קבלו תמונה ארוטית שימנעו מהפצה שלה, מהעברה לחבר /ה כדי לא להגדיל את הפגיעה.

נקודת חשובה נוספת- צילום גוף עדיף שיהיה ללא פנים, זה עוד אמצעי זהירות חשוב מאוד.

אני יודעת שקשה לכם להבין או להאמין שהם עושים את זה, שאין סיכוי שהם שולחים תמונת עירום שלהם, נכון אנחנו חיים בתוך ההוויה והחוקים והשמרנות של העולם שבו אנחנו גדלנו, הם גדלים בעולם שבו זה הפך להיות נורמלי ולכן ווסת ההבנה ווסת הפחד והסכנה קצת משוחרר אצלם ולנו יש תפקיד להיות שם ולתווך כל הזמן את המציאות ואת הרצון לשמור על הנפש שלהם.

כנסו למרחבים שלהם הווירטואליים ותלמדו מה קורה שם - מוזמנים לפוסט שלי שפרסמתי מה ראיתי ב 5 סרטונים רצופים בטיק טוק - שימו לה למה הם חשופים  

אנחנו חייבים להיכנס איתם לארגז החול החדש וללמוד את העולם שבו הם גדלים, את החוקים והנורמות שבאורם הם גדלים ומעצבים את האישיות הבוגרת שלהם.

מקווה שהמאמר נתן לכם מידע וכלים - מוזמנים לכתוב לי פה למטה הערות/ בקשות / תגובות - אשמח לעמוד לרשותכם.