חוויה מטלטלת פוגשת את הנפש, משפיעה עליה וזורעת בתוכה פחדים, זכרונות, תמונות וגם לא מעט רגשות קשים. אירועים מטלטלים נענים לרוב בתמיכה, אמפטיה והמון שיח רגשי - אנחנו ממוקדים בטיפול ברגש ובהמון מנוחה ותרגילי הרגעה . התפקיד ההורי דורש מאיתנו טיפול בעצמנו וטיפול בילדים שלנו, תיווך של האירוע, שיח בריא שמקדם חוסן ולא מייצר פחד. אירועי טראומה יכולים לייצר פוסט טראומה ויחד עם זאת הם הזדמנות לטעת חוסן נפשי, התמודדות וצמיחה של הנפש.
חרדה חברתית אחת המגפות השקטות שאט אט צצות על פני השטח, חרדה שמתייחסת לתפיסת העצמי של אדם את עצמו. הפרעת החרדה החברתית היא הפרעת החרדה הנפוצה ביותר באוכלוסייה (4%-9%). סוגיה כאובה מאוד שמטרידה גם הורים שמנסים בכל דרך לפתור את החרדה דרך דרישה להתאמות סביבתיות והקלה על הקושי ובעצם מחזקים את החרדה. חרדה שהתשתית המרכזית שלה היא ערך עצמי, חרדה שיושבת על בושה והסתרה תמידיים, פוגשת את האגו ומייצרת מנגנונים של הימנעות ודחיינות שמשמרים ומעמיקים את החרדה החברתית. ילדים ומתבגרים יכולים לסחוב את החרדה שנים רבות, ככל שהיא משתמרת ככה היא יותר נוקבת ויותר עוצמתית, יותר חודרנית ויותר הרסנית.