מומחים נוספים בתחום בני נוער

מה הבעיה המרכזית של גיל ההתבגרות?, מה הקושי המרכזי שלנו כהורים ואיך נכון להגיב ולהתנהל בגיל המורכב הזה, ולא רק כדי לשרוד אותו. איך אנחנו יכולים להפוך להיות מהורים מתוסכלים להורים משפיעים? האם בגיל ההתבגרות עדיין אפשר לחנך ? והכי חשוב איך מגדלים ילדים א' א' ולא פ' פ' - הראיון המלא בפוסט

המעבר לצבא הוא המעבר המשמעותי ביותר שהתמודדתם אתו עד עכשיו, פתאום אין לנו את השליטה על המצב, אנחנו נפרדים באוטובוס במיטב ולוקחים מאתנו את השליטה ואת היכולת להשפיע, להיות שם נוכחים וללוות את הילד/ה שלנו מקרוב, כמו שאנחנו רגילים. מה קורה להם שם רגע אחרי הפרידה המשמעותית הזו? הראש מוצף בשאלות ובפחדים, מה קורה איתו/ה? האם האם אכלו ? מסתדרים ? הגעגועים מציפים אותנו. הכי חשוב לנו שהם יקבלו שיבוץ טוב, שיהיו מרוצים, שלא ילכו לכלא, ושיחזו שבת הבייתה. כל הפרטים בריאיון עם עו"ד הולי שוורץ - יוצאת הפרקליטות הצבאית, 21 שנים בשירות בפרקליטות. היום מלווה מתגייסים מול שלטונות צה"ל - ראיון חובה לכל הורה לחייל/ת

הוא בן 56 ואני בת 45 הוא נולד באיראן ועלה לארץ בגיל 13 אני נולדתי בארץ, וגדלתי לאותה תרבות, אותם מנהגים בדיוק כמו שלו. סיפור חייו של קובי, סיפור מרתק, מרגש, מעניין ומלא באומץ, בהשראה, וגם בכוח עליון והכוונה אלוהית בהרבה מאוד קטעים בריאיון הוא ממש סיפר לי את הסיפור של עצמי את הסיפור של הורי את הסיפור של התרבות הפרסית של ההורות הפרסית המנהגים, המסורת, תפיסת העולם ובעיקר חלוקת התפקידים בתוך המשפחה זה היה ריאיון מצמרר כזה שהייתי צריכה זמן כדי לשבת ולכתוב אותו, התרגשתי שוב ושוב לתמלל את הריאיון הזה. סיפור חיים שאני לוקחת ממנו המון תבונות על ההורות שלנו, יכולת הקבלה שלנו את עצמנו ואת הסובבים אותנו, הילדים שלנו. סיפור שדרכו ניתן ללמוד ולהבין כמה כהורים, אנחנו לפעמים בונים את "כרטיס הביקור" שלנו בהורות, בעיוורון מוחלט ואנחנו עושים את זה ממקום של אהבה, ולפעמים אנחנו טועים. זה משאיר אותנו ואותם כואבים, מתוסכלים ומפולגים. ומה שהכי יפה בסיפור הזה זה הכוח של התא המשפחתי - כנסו להמשך קריאה

המתבגרים שלנו מסיימים את התיכון ונפרדים מאיתנו באוטובוס בבקו"ם לעבר השירות הצבאי, בפעם הראשונה לבד בלי אימא. איך הם מתמודדים שם?, מה היכולות של החיילים בעידן החדש להתמודד עם המציאות הצבאית, עם יחסי מרות ומשמעת?, ואיך עידן המסכים משפיע על מי שהם , על הערך העצמי שלהם

הכריש זוהר לבקוביץ' מנכ"ל ובעלים של חברת L1ght1 מתראיין לבלוג שלי ומספר על טכנולוגיה שפותחה ומאפשרת להגן על ילדים מפני סכנות ברשת. בישראל אין כיום "חגורת בטיחות" על הילדים ברשת "אף אחד לא נענש ומשלם מחיר על מה שקורה לילדים שלנו ברשת, המוצר הזה משפר את העולם" החברה פועלת בארצות הברית ומצילה ילדים יום יום. ומה קורה פה בארץ? מי מגן על הילדים בישראל?, כל מה שאתם חייבים לדעת על הרשתות החברתיות

סכנות ברשת – אחד הנושאים המדוברים מאוד בעידן הזה, עידן המסכים. נושא הסכנות ברשת, פורונו, פדופיליה, התמכרות, סמים, הימורים ושות' מדובר רבות במדיה, נושא בהחלט מטריד ויחד עם זאת, התחושה שלי שיש המון חשש מהנושא, פחד להתעמת עם סיטואציה כזו, המון בושה, והמון פילטרים והגנות של הורים בטענה מרכזית –שקשה להם לעקוב. פוגענות ברשת מחייבת אכיפה וענישה על זה אין ויכוח, נקודה שמוסכמת על כולנו. מה התפקיד ההורי בעידן הזה? להתערב כשיש בעיה? התפקיד שלנו ההורי בעין הזה, הוא לא להגיע לשם, הטיפול הנכון ביותר- הוא מניעה. כנסו לקרוא - ריאיון חובה לכל הורה

מחקר שבדק את מודעת ההורים לסכנות ברשת מציג, אנחנו מכירים אותן היטב, אך לא את העצמה האמתית של הרשת ואת הסכנות האמתיות אליהן נחשפים הילדים שלנו. וכן, זה כל כך מפחד שאנחנו בטוחים שאצלנו זה לא קורה, הילדים שלנו חשיפה מאוד לפגיעה ברשת. עוד מעלה המחקר שאין קשר מובהק בין רמת הידע הטכנלוגי של ההורה לבין המעורבות של ההורים בפעילות הילד ברשת, קדימה כנסו לקרוא - בואו נתבונן למציאות בעיניים

הקהילה הגאה, עברה דרך ארוכה עם המון הישגים בעשור האחרון, הומו זה כבר לא מילה גסה, ובטח לא קללה. החברה הישראלית עברה שיעור משמעותי בקבלת האחר, השונה ובזכותו של אדם לחיות את חייו כפי שהוא בוחר ורוצה. בניגוד לקהילה הגאה, לאוכלוסיית הטרנסג'נדרים יש עוד הרבה מה ללמד אותנו, ולנו יש עוד הרבה מה ללמוד עליהם ומהם. הם בעצם האנשים היחידים בעולם שבעידן של פילטרים חיים בלי מסכות, חיים באומץ את החיים שלהם, מתעמתים עם התחושות שלהם בתוך ה"קישקה" ועושים בחירה אמיצה. הם משלמים זה מחיר גבוה, מחיר של, מבטים נוקבים, לחשושים, וחוסר קבלה. נכון, זה מוחצן וקשה לעיכול, זה רחוק אולי יותר ממה שאנחנו "הרגילים" "הנורמליים" מסוגלים לראות דרך העדשה המאוד צרה שלנו. אם לומר את האמת האישית שלי, גם אני חשתי כלפי האוכלוסייה הזו סוג של חוסר הכלה, הריאיון הזה שינה את דעתי, פתח לי צוהר להבנה עמוקה ולקבלת האחר בצורה עמוקה , לא בסיסמאות , בהכלת אמת - כנסו לקרוא - ריאיון מרגש מאוד

ספר "מסע אישי" - ספר שמתאר את העשייה החינוכית של ואת החלום של המורה לחינוך המיוחד ליאת עובדיה, איך להיות שם עבורם ולאפשר להם לחוש הכי שווים, הכי טובים והכי מיוחדים. בעידן שבו לנראות החיצונית ולהישגיות יש מקום מרכזי, בעולם שבו תרבות ה"תיוג" קיימת, לנו כמחנכים, הורים , מדריכים יש תפקיד משמעותי, תפקיד של לטעת בהם אמונה בעצמם, במי שהם כמו שהם. כדי לאפשר להם לצמוח ולפרוח בריא, עם תחושת מסוגלות וערך ועם הבנה מרכזית אחת - שהם שווי ערך, שווים כמו כולם. ליאת בעלת 15 שנות ניסיון בחינוך, הוראה והדרכת מורים בכיתות של ילדים ונוער עם לקויות למידה, הבינה ליאת שהיא חייבת לחלוק ולשתף בשאלות שעמדו לנגד עיניה בכל פעם שפגשה תלמיד, ובתובנות שצמחו מאותה פגישה. אלה הלכו והתגבשו לגישה ותפיסה חינוכית, ששמה במרכז את החוויה, הקשר והדיאלוג בין מורה לתלמידיה. בספר שכתבה, ובמרחב למידה שפתחה לתלמידים ומורים, ליאת מאירה נקודות מבט אל ההזדמנות ההדדית המופלאה שטמונה במפגש בין מורה לתלמיד - לפגוש בשינוי, צמיחה והתפתחות, ולהאיר את המשמעות הכבירה למעשים של עצמנו.