חרם/ נידוי/ דחייה חברתית נוכחות במציאות של הרבה מאוד ילדים, ההתמודדות עם החרם וההשפעה שלו היא לא רק של הילד המוחרם, גם ה"קולות השותקים" שנוכחים במרחב מושפעים ממנו. לאקלים החברתי יש תפקיד משמעותי ביצירת מרחב בטוח עבור הילדים/מתבגרים, אקלים חברתי מוגן יכול להיות עוגן רגשי משמעותי עבור הילדים במסגרות החינוך.
חרדה חברתית אחת המגפות השקטות שאט אט צצות על פני השטח, חרדה שמתייחסת לתפיסת העצמי של אדם את עצמו. הפרעת החרדה החברתית היא הפרעת החרדה הנפוצה ביותר באוכלוסייה (4%-9%). סוגיה כאובה מאוד שמטרידה גם הורים שמנסים בכל דרך לפתור את החרדה דרך דרישה להתאמות סביבתיות והקלה על הקושי ובעצם מחזקים את החרדה. חרדה שהתשתית המרכזית שלה היא ערך עצמי, חרדה שיושבת על בושה והסתרה תמידיים, פוגשת את האגו ומייצרת מנגנונים של הימנעות ודחיינות שמשמרים ומעמיקים את החרדה החברתית. ילדים ומתבגרים יכולים לסחוב את החרדה שנים רבות, ככל שהיא משתמרת ככה היא יותר נוקבת ויותר עוצמתית, יותר חודרנית ויותר הרסנית.