איך קוראים את התעודה עם הילדים? וקצת מעבר

שוב הגיע סוף השנה, התרגשות גדולה, יציאה לחופשה, הרגשה של סוף והתחלה חדשה ו.....מגיעות להן התעודות.

לחלק מהילדים יש ציפייה גדולה מאוד, חלקם מוטרדים, מאוכזבים, חרדים, שמחים ועוד.

שלל הרגשות הללו תלויות בחלק גדול מהמקרים ביחסים שיש בתוך הבית.  באופן ומידתיות התגובה שלנו כהורים למצבים מסוימים.

ובעיקר להוויה שאנחנו משאירים בשיחה מולם, האם היא הוויה מקרבת ? הוויה מרחיקה?

אז לפני שאנחנו צוללים להבנה של משמעות התעודה, מה היא מייצגת ומה המשקל שצריך לתת לה בואו רגע נבין כמה דברים חשובים.

1. התעודה משקפת אך ורק את המיומנות הלימודיות של הילדים במסגרת בית הספר בדרך המדידה הייחודית של בית הספר.

2. הציונים בתעודה תמיד תמיד ניתנים לשיפור בכל גיל בכל מצב.

3. התעודה משקפת את ההישגים של הילד ביחס לעצמו בלבד ולא ביחס לאחים, חברים, שכנים וכו'.

4. יש מאחורי התעודה ילד, הילד שלכם, כל עולמכם - אל תרמסו אותו, אל תשפטו אותו ואל תטיפו מוסר 

ולמה ?

1. חשוב שנלמד להיות בחמלה. חמלה היא לא רחמים, חמלה זו יכולת להסתכל על הילד ולהאמין באותנטיות שזה הכי טוב שהוא יכל באותה נקודת זמן.

2. חמלה כזו תאפשר לנו לגדל ילד עם ערך עצמי, שיודע שמקבלים אותו בכל מצב וללא תנאי, שיודע לקבל את עצמו, לסלוח לעצמו, לטעות וללמוד.

3. גם אם אנחנו בטוחים שאנחנו צודקים: "הילד עצלן", "מרדן" וכו' - כל תגובה שיפוטית, הטפת מוסר ורמיסה לא תכוון אותנו לעבר המטרה. היא רק תרחיק אותנו, תהרוס את היחסים ותשאיר אותנו ללא כלים להתמודד מול הילד.

ללא כלים אנחנו הרבה פעמים הופכים אילמים ואז הכלי היחיד שנשאר לנו זה אלימות- אלימות היא הפעלת כוח, גם הרמת קול, הקנטה, ציניות, הבעת אכזבה וכו' 

כל אלו רק יעמיקו את המצב ולא יאפשרו לנו להיות משמעותיים בחיי הילד בעיקר בגיל ההתבגרות.

זכרו! - שימוש בכוח הוא מוגבל מאוד, לטווח קצר מאוד ועושה הרבה מאוד נזקים.

משמעות הציונים בעידן החדש - המאה ה -21

מה באמת חשיבותם של הציונים בתוך המסגרת הבית ספרית?

מחקר מרתק שקראתי בנושא נעשה על ידי החוקרת קרן ארנולד  בדק 81 תלמידים  שסיימו בהצטיינות את התיכון ויצאו לחיים הבוגרים.

המחקר בדק את 81 הבוגרים הללו 15 שנה מאוחר יותר.

התוצאות בחלקן היו די צפויות. כולם היו בעלי משפחה, נדיבים, יציבים כלכלית ובשפה שלנו היום כפי שזה נראה לעין "חיים טוב".

יחד עם זאת, מצופה היה מהמצטיינים האלו, כפי שמוגדרים בסלנג של היום "הבמבה הכי צהובה בשקית", או "העיפרון הכי מחודד בקלמר " לפריצת דרך בתחומם, לשבירת תקרת הזכוכית.

תוצאות המחקר מראות בעצם שכולם נשארו באזור הנוחות שלהם, במקום הבטוח שבו הם בטוח יצליחו, בלי סיכונים. חסרה פה התשוקה, ההעזה, הרצון להצליח במה שבוער בך בפנים, במה שאתה הכי טוב בו ולא רק במה שבטוח תצליח בו.

94% מהאנשים חיים באזור הנוחות, קוראים לזה בינוניות, רק 3-4% מוגדרים מצליחנים, פורצי דרך, אמיצים. (היתר - "צדקנים")

שיח ב4 עיניים באווירה חיובית 

אז איך כל זה מתחבר לתעודה, להישגיות, לציונים ?

ואיך כל זה מתחבר להורות במאה ה 21 ?

בואו נחזור רגע אחורה בזמן לילדות שלנו, שנות ה 80  העליזות, מה למדנו שם ?, מה היו תפיסות העולם אז?

1. "כסף לא גדל על העצים"

2. "בשביל כסף צריך לעבוד קשה"

3. "הכל במידה", "לא טוב להגזים בשום דבר"

כך גדלנו וכך אנחנו כהורים התחנכנו, אלו התבניות שלנו, זה המוכר והידוע שלנו. 

הקדמה הטכנולוגית, הקצב המהיר, ההשתנות המהירה של הדברים מביאים אותנו להורות היום במציאות שונה, במציאות אין לה שום קשר לתפיסות העולם עליהם גדלנו.

תפיסות העולם של המציאות הנוכחית הן שונות ואפילו הפוכות ממה שהורגלנו. כן, וזה קשה לעשות את השינוי, קשה לשנות את התודעה ולהדביק אותה למציאות של היום, ליצור תבניות חדשות.

העולם שייך לאובססיביים - קצת על העולם החדש 

1. העולם של היוטיוברים  - מאופיין באובססיה - לצופים, לצפיות, לכמות הסרטונים, למסרים מתחלפים, לנראות, לחדשנות

2. העולם הקולינרי - מאופיין באובססיה לשילובים חדשניים, לטעמים חדשים, להמצאות חדשות, לנראות מושלמת.  "צילחות"  זו מילה חדשה שלא הייתה בעידן שלנו.

3. עולם הסטיילינג והאיפור - מאופיין באובססיה לנראות מושלמת, מותאמת, מדויקת, חדשנית, מפתיעה, מגוונת.

4. עולם השירות - Customer Obsession מונח חדש של ענקית הקניות אמזון . מי שיישאר בתחום של שרות לקוחות ולא יאמץ אסטרטגיית לקוחות, ימצא את עצמו מאחור. 

ויש עוד דוגמאות רבות ומגוונות לצרכים של העולם החדש 

בניגוד מוחלט לתפיסות שהכרנו פועל העולם החדש. נדרשת היום אובססיה ותשוקה כדי לפרוץ גבולות ולהפתיע. מי שלא יהיה שם יישאר        ב- בינוניות,  יסמן V על כל יום וישרוד את חייו. בלי להוציא מעצנו את התשוקה שיש בו, הכישורים הטבעיים שיש בו, בלי להיות שלם עם עצמו.

העולם החדש והמציאות החדשה מאופיינת בהסתכלות פנימה, למה אני רוצה להיות שאהיה גדול ופחות מה נדרש ממני להיות או מה מצופה ממני להיות.

במציאות החדשה ובעידן הידע שנמצא נגיש בכל מקום התפקיד ההורי מקבל משמעות אחרת. הוא תפקיד הרבה יותר מאתגר, תפקיד שדורש מאיתנו להיות גמישים, פתוחים, לומדים, מכילים.

הדרך להיות שם היא רק באמצעות הידוק וחיזוק היחסים בתוך התא המשפחתי, קבלה של כולם תחת העדשה, גם אם הילד לא מגשים לנו את כל החלומות.

פנימיות זו מילת המפתח - תסתכלו על נפשו של הילד, על מה ייחודי בו, במה הוא כן טוב, במה הוא כן מצליח, כמה הוא מיוחד וכמה אי אפשר בלעדיו.

תאפשרו לו להיות גדול, משפיע , יוזם, מוביל, טועה ולומד 

אז מה כן לעשות שהילדים נכנסים הביתה עם התעודה?

1. הכי חשוב לנשום לנשום, לנשום ....

2. לשים חיוך על הפנים ולשדר רוגע, אתם לא פותחים פצצת אטום רק גיליון ציונים.

3. תאפשרו לילד להיות גאה במה שהוא השיג ביחס לעצמו.

4. תפנו זמן ותהיו קשובים ופנויים לקריאת התעודה ביחד 

5. תתייחסו קודם  למילים שנכתבו על הילד, מילה מייצגת, תמצאו את המילים הטובות המחזקות ואותן תאירו

6.  תתייחסו למה שקיים, ל 75 נקודות שיש ולא ל 25 החסרות 

7. תבדקו עם הילד האם הוא מרוצה מתעודה, איך הוא מרגיש ?, האם הוא רוצה לשפר?, האם זה מספק אותו?, מה הוא חושב ומרגיש - תתחברו לרגש ותאפשרו שיח מחזק בנושא, 

תעודדו את הילד על הישגיו ביחס לעצמו , ביחס למאמצים שלו, עידוד והעצמה 

זה הבסיס ליסוד היחסים שיאפשר לנו לצעוד בכל שביל שנבחר, זה הצעד הראשון.  מתן ביטחון, חיבור והעמקת הקשר. 

תזכרו! בסוף, העולם החדש שייך למי שיעז, ייזום, ימציא - תמצאו את הניצוץ של כל ילד במשפחה ותחבקו את הניצוץ הזה תעצימו אותו, תאירו אותו.

חופשה נעימה 

תבלו תיהנו ותצברו חוויות טובות ומעצימות יחד