הרגשתי שכואבת לי הנשמה

לוקחת אחריות מלאה
בודקת, מבררת ומחשבת מסלול מחדש
איפה טעיתי?, מה לא ראיתי?
הבת הצעירה שלי, הדובדבן שבקצפת, זו שהשלימה לי את החלום המשפחתי שתמיד היה לי מול העיניים.
היא נולדה צחורה ולבנה כשלג, זוג עיניים כחולות וגדולות, מלאות בסקרנות וברצון לטרוף את העולם, יפת תואר.
נולדה לג’ונגל, ילדה רביעית, אחים גדולים, הורים עובדים.
סתגלנית, חריפה ומאוד בוגרת.
תמיד טענתי שהיא נשמה ותיקה בעולם הזה, יודעת דברים, מתנהגת בבגרות ובמסוגלות מעוררת השראה.
אשה קטנה, דעתנית וחריפה.

לפני כשנה וחצי שנה התחילו להופיע על פניה כתמים לבנים, חשבתי שזו פטריית שמש,
מהר מאוד הבנתי שלא.
כשראיתי שכפות רגליה, הידיים והפנים מאבדים פיגמנט הבנתי שאני צריכה להתעורר מהחלום ולהבין שזה ויטיליגו
עצרתי את הכאב פנימה המשכתי “לשחק אותה שהכול בסדר”, לא רציתי להוסיף לחץ.

הייתי צריכה זמן להתאוששות, לעיכול, בעיקר זמן לעצמי להבים איך נכון לי להגיב למצב הזה
ברגע זה בדיוק היא הפכה להיות הלקוחה הכי חשובה שלי
הבנתי שכאימא אני לא יכולה להיות שם במצב צבירה שנכון עבורה, 

הרגשות, המועקה ונקיפות המצפון שלי לא יסיעו לה כרגע.
אז התנתקי מעצמי, יצאתי מגופי ועברתי לאוטומט, זה היה לא פשוט עבורי. 

כאבה לי הנשמה, הדמעות עמדו לי בגרון בכל פעם שראיתי את הכתמים הלבנים על גופה.

איך מתמודדים בגיל 9 עם בעיית עור בכל הגוף?, 

עיניים סקרניות, פחדים, חששות ובעיקר הרבה חוסר וודאות.
תפקיד חיי זה כאן ועכשיו.

התחלתי לברר ולקרוא כל מידע אפשרי על המחלה הזו.
זו מחלה של כוחותינו על כוחותינו, הגוף תוקף את עצמו.
טיפול ? 

יש משהו לא ברור, מסלול ארוך ומייגע בלי תוצאות מוגדרות, תקווה בלי ביטוח
הרגיש לי כמו להכניס את הילדה למוסך ושיחזירו לי אותה תקינה
זה לא הניח לי, הגעתי למאמנת להחלמה, אחת מיוחדת במינה שניערה אותי,
הרגשתי שהיא נתנה לי מכת חשמל והעירה אותי ישר לתוך המציאות.
היא פתחה בפני אופק חדש להסתכלות, 

יש לזה סיבה, “משהו השתבש בשגרה של עלמה” יצאתי למסע יחד עם הלקוחה VIP שלי להבין מה לא בהיר לה ? איפה חוסר הוודאות?
הבנתי שהתשובות אצלי, אני לוקחת אחריות מלאה על המצב של עלמה ויוצאת אתה לדרך
להבין את שורש הבעיה. 

מסע רגשי, קרוב, אותנטי מלווה באנשי מקצוע.

הבטחתי לעצמי לעשות את הטוב ביותר שאני יכולה עבודה, כי מגיע לה הטוב ביותר.
שמתי את “נקיפות המצפון” בצד, הבנתי שעלמה עכשיו היא מורת הדרך שלי, הא מובילה אותי לעוד אתגר חדש ומופלא.
הדבר הראשון שעשיתי זה יצרתי את פרויקט “עלמה רגשות מאופרים”
במקום להסתיר ולהתבייש בכתמים בגוף שלה, בחרתי להעצים אותה ולחבר אותה לעשייה חברתית
שתאפשר לה להיחשף ממקום של אהבה לעצמה, קבלה עצמית ואהבה עצמית.
עמוד שדרה וביטחון עצמי, לא רציתי לראות אותה מתביישת בגוף שלה ומסתתרת.
אני לוקחת על עצמי לחזק אותה בהתמודדות עם העולם, בעידן של הכול חשוף, הכול מוצג,
בלי פילטרים זו משימה לא פשוטה.
אני רואה את עלמה מתמודדות בצורה מעוררת השראה, לא מתביישת, משתפת ולא מסתירה את עצמה.
נכון, הכול נורא שברירי, מספיקה הערה אחת פוגענית (גם אם זה בתמימות) כדי לייצר שוב מתח ושוב תסכול.
בדיוק בשביל זה אני בכוננות מלאה, בקשב 360 מעלות, בנוכחות מלאה ועם המון רגישות.
הבית תמיד מכיל ומאפשר שיתוף ושיח, 

אוורור רגשות כל הזמן אז אני ממשיכה, זה לא יהיה לי קל אני בטוחה, בעיקר רגשית זה עמוס לי.
בחרתי להיות באמפתיה ופחות בהזדהות כדי להישאר חזקה עבורה
בחרתי לקחת אחריות ולא לשאול למה?, להתקרבן ולחיות בכעס ומירמור כי זה לא יקדם אותה
אנחנו משוחחות על זה, משתפות, מתאמנות על זה.

התפקיד שלי עכשיו הוא לאפשר לה ללכת בראש מורם בלי להתבייש לרגע. 

ההפך, היא תהיה מודל לחיקוי והערצה
שום דבר לא קורה סתם, הנה היא פותחת לי אפיק חדש, מעירה אותי, מסמנת לי, מלמדת אותי, מפתחת אותי
יש בה את הכוחות, חזקה שאין כמוה.
אוהבת אותך עד לב השמיים, אוריד בשבילך את הירח והכוכבים, אעשה למענך הכל !

היום אחרי שנה וחצי, עלמה החליטה להפסיק את הטיפולים ולהישאר עם הכתמים על גופה 

היא אוהבת את עצמה כמו שהיא שלמה ולא מושלמת 

מלמדת אותי כל יום מה זה חוסן נפשי וערך עצמי, יודעת להתבונן בתוך עצמה ולראות את האור 

היא לא  מאפשרת לכתמים על האור להגדיר אותה, היא מגדירה את עצמה בדרך שלה.

היא מתמודדות בצורה שראויה לשבח עם הנראות החיצונית שלה, היא הפכה את הכתמים לייחודית שלה, לקישוט של גופה והיא בהחלט מעוררת השראה עבורי 

גאה להיות אמא שלה 

מוזמנים לכתוב לה פה בתגובות למטה 

עלמה מקיימת שיחות עם כל מתבגר/ת שצריכים עזרה, שיחה, הקשבה - מוזמנים לפנות באהבה 

צילום : בן לאון, אורלי לנדאו 

פוסטים נוספים שכתבתי על עלמה ופורסמו ברשת