איך הופכת מיניות שמטרתה עונג, חיבור, תקשורת ותחושות מגוונות ששייכות לקשר ואהבה לאובססיה כפייתית שמייצרת סבל ממיניות, הרחקה מהעצמי עד לכדי ניתוק, השתקה של הרגש ושעבוד ליצר שאינו מווסת ומייצר בושה עמוקה, הסתרה, שקרים ועוד.
מיניות שתפקידה לייצר חוויה חיובית מוחלפת בהתמכרות שבונה חוויה של ריקנות שהפרט לא מסוגל להודות בה בפני עצמו.
כך נוצר מעגל סבל חדש שמושך את הנפש מטה בניסיון כושל להחזיר שליטה, אהבה, משמעות, אינטימיות ובפועל מביאה את הפרט לנתק, תחושה של חודרנות והעדר דופק רגשי, הכול הופך להיות טכני, בוטה, אלים ובעיקר לא מספק ולא מחובר לנפש.
הסמים של הטבע – המיניות הטבעית, האנושית שבונה חוויה עוצמתית מחוברת לרגש, לזהות, לקשר עם אדם נוסף.
מיניות היא חלק מהזהות הביולוגית של האדם, היא מתפתחת ומשתנה בכל שלב ונבנית למול יכולת רגשית.
מיניות היא גם חלק מתרבות והיא שונה בין תרבויות, היא משקפת את הסוציאליזציה – חברות הבין אישית.
מיניות מיוצגת בגוף בצורה של דחף, כל עוד הדחף נשלט ומווסת על ידי מערכת העונג ומערכת האיזון ניתן להנות ממנה תוך כדי תפקוד תקין.
ברגע שהאיזון מופר, הדחף הופך לבלתי נשלט, כפייתי וכזה שמנהל את האדם, ניתן יהיה לתייג את האדם כמכור למין/ פורנוגרפיה.
ההתנהגות המינית והתפקוד המיני נע על ציר שבין התנהגות מותאמת גיל וכזו שנשלטת על ידי האדם, מכבדת את הפרטנר ואת הסביבה לבין התנהגות מינית שמתויגת תחת פתולוגיה נפשית.
הנקודה שבה נשבר האיזון היא בטשטוש הגבול שבין צורך שמקושר לרגש של הפרט לבין התנהגות לא נשלטת שמונעת מדחף שמטרתו לספק ריגוש (דופמין) במטרה לכפות על סבל/ כאב ולא מתוך רצון בעונג מיני/ חיבור רגשי.
התמכרות נתפסת אצל רובנו כהתמכרות לחומרים כמו סמים / אלכוהול וכו'. התמכרות לפעילות מינית/ לצפייה בפורנוגרפיה היא התמכרות התנהגותית שיש לה מאפיינים דומים להתמכרות לחומרים.
התמכרות התנהגותית כמו התמכרות לחומרים מטרתה הימנעות מהתמודדות עם כאב/ סבל, בריחה מהתמודדות, חיפוש "משכך כאב" מהיר וכזה שמאפשר מענה ללא מאמץ רגשי או התמודדות והתגברות על קושי.
התמכרות התנהגותית עובדת על מערכת העונג ומשבשת את מערכת האיזון הטבעית. בני ובנות נוער עושים שימוש בלא מעט התמכרויות התנהגותיות במטרה לקצר את הדרך לתחושת הריגוש או כדי להימנע מהאתגר שמוציא אותם מחוץ לאזור הנוחות המוכר והידוע.
יש לא מעט התמכרויות התנהגותיות שבני ובנות הנוער מאמצים : הימורים – אחת מההתמכרויות המסוכנות, וכזו שנמצאת בראש הרשימה יחד עם מסכים ופורנוגרפיה/ מין.
גם התמכרות למראה חיצוני, לקניות, לספורט, לגיימינג הן חלק מהתחלואים של דור המסכים.
כל ההתמכרויות הללו מקבלות תהודה והופכות להיות נגישות לבני ובנות הנוער דרך המסכים והשימוש ברשתות החברתיות שהפכו להיות ציר מרכזי ואולי יחיד שדרכו מתבגרים/ות צורכים מידע על מציאות החיים, שימוש מוגזם שמייצר ניתוק וסבל ומזמין את גלגלי ההתמכרות להתחיל לפעול.
התמכרות כשלעצמה מאופיינת תחת 4 קטגוריות שדרכן ניתן לזהות ולהבין שהשימוש בחומר או בהתנהגות עבר את הקו של השימוש המותאם וזז לכיוון של ההתמכרות והתלות:
כשנער קם בבוקר ומה שמנהל לו את המחשבה זה מה הסרט הבא שאני אצליח לצפות בו?, מה אני אספר להורי/ לחברים כדי לייצר את המצב שבו אני אוכל להשתמש, איך אני אצליח להתחמק וכו’
יש לזה השפעה ובעיקר פגיעה משמעותית בהמון תחומי חיים, זה פוגע בלימודים, בחברים, בקשר עם ההורים, במצב הרוח, בהתפתחות האישית, בחוויות, בעבודה, בכל דבר ...
שימו לב
התמכרות רגשית ופיזית היא קשה יותר ומורכבת יותר עם השפעה משמעותית יותר מכל התמכרות פיזית אדם שמתמודד עם תסמיני גמילה פיזיים אחרי התמכרות לאיפואידים/ הירואין אחרי שימוש רב שנים - תסמיני הגמילה הפיזיים יסתיימו אחרי חודשיים/ שלושה - לאחר מיכן תתחיל ההתמודדות הרגשית והפיזית. תסמיני הגמילה בהתמכרות התנהגותית הם בעיקר רגשיים.
ההתמכרות לא מתחילה בזמן השימוש ונגמרת ברגע הפסקת השימוש, היא נשארת ומשפיעה על האדם במשך כל שעות היממה .
כל ארבעת המרכיבים הללו נכונים להתמכרות באופן כללי - להתמכרות לחומרים וגם להתמכרויות התנהגותיות.
התמכרות מייצרת התמודדות וקשיים בכל מעגלי החיים ההתמכרות ההתנהגותית מייצרת רדיפה אחר ריגוש רגעי שמטרתו תמיד לטפל בכאב מודחק/ לא מטופל. בהתמכרות לפורנוגרפיה/ למין מצטרפת גם הבושה כפקטור משמעותי – תחושה נוכחת שגורמת להמון הסתרות, שקרים ותחושת דריכות תמידית.
הסבל הרגשי שמחפש מענה דרך הרדיפה אחר הריגוש שמציף את הגוף בדופמין שמרגיעה לכמה שניות עלולה לייצר גם סיכון ופגיעה בזולת.
לא מעט מכורים למין/ לפורנוגרפיה יכנסו לצ'אטים ברשת ויעסקו בסקסטינג בוטה ואלים, או כזה שמנסה לגרום לפיתוי ושידול של התנהגויות מיניות מסוכנות שמוגדרות תחת הטרדה מינית.
יחסי התלות של האדם עם ההתמכרות מייצרים התנהגות מינית כפייתית שמנותק מהצורך המיני ומחובר לשימוש במיניות כמענה לסבל, לכאב, לתחושה קשה שמתנגנת בגוף ומחפשת מפלט.
מעבר לשיח מיני בצ'אטים מאחורי המקלדת, זה יבוא לידי ביטוי בצריכה של פורנוגרפיה באופן קבוע ואובססיבי, כניסה לקטגוריות פורנוגרפיות קשות וביזאריות כדי לייצר עונג, הגוף מפתח סבילות ומייצר העמקה של ההתמכרות, צריכת יתר וצריכה של תכנים חמורים וקשים, בדר"כ אלימים ומסוכנים שזורעים דפוסי התנהגות אלימים, תפיסת מיניות מעוותת ומנותקת מקשר, מחיבור רגשי ומהעצמי שלהם, מהצרכים שלהם.
קטגוריות לדוגמה : אונס, אורגיוניות, נשים שחורות/ שמנות/ לבנות. טרנסג'נדרים, חיות ועוד.
גם קיום יחסי מין מרובים, ריבוי פרטנרים, ניצול מיני, הטרדות מיניות, יחסי מין מזדמנים, אוננות כפייתית עד כדי איבוד שליטה והזנחה של תחומי חיים אחרים כולל בריאות אישית, ההיגיינה, משפחה, חברים, לימודים ועוד – העולם כולו מצטמצם להתמכרות שמרימה ראש ומנהלת את האדם תוך כדי שהיא מנתקת אותו מהסביבה ומעצמו ולרוב מעמיקה את הסבל שבגינו התחילה ההתמכרות (אפרט בהמשך).
מאמר בנושא מיניות בגיל ההתבגרות - פה בקישור
מאפיינים בולטים בהתמכרות למין/ צפייה בפורנוגרפיה:
לופ של טבעת רגשית שמתפקדת כ"טבעת חנק".
ההתמכרות מעמיקה את הסבל במקום לתת לו מענה. אציג כאן את ההתנהלות המעגלית שמעמיקה את ההתמכרות ומייצרת תלות –
הטבעת הזו הופכת חזקה וצרה יותר ככל שהחשק והרצון העז בשלב הפנטזיה עולה, כך נכנסת הסבילות ויש ירידה בתחושת הסיפוק.
זה מחייב הגברה והעמקה של ההתמכרות – צפייה בתכנים קשים יותר, בכמה מסכים במקביל. או פעילות מינית גסה/ אלימה או מגוונת יותר ויחד עם זאת הגברת התדירות של הצפייה והפעילות המינית כדי לנסות להגיע לתחושת הריגוש הראשונה שאט אט מתרחקת ככל שהסבילות עולה.
התמכרות התנהגותית כמו התמכרות לחומרים משפיעה ומושפעת מהמנגנון הפסיכולוגי – נוירולוגי שכולל שחרור של דופמין בצורה חזרתית ומוגברת שמעלה את הדחף וגם פוגמת במערכת האיזון.
חשוב לציין לא כל פעילות מינית מוגברת היא התמכרות, או על בעיה. חשוב לבדוק את כל התסמינים שצוינו לעיל וגם להתייעץ עם איש מקצוע.
כדי ליצר הבחנה קלינית מקצועית יש לבדוק מה הצורך שלא מקבל מענה ומייצר סבל סובייקטיבי אצל האדם.
חשוב לבדוק עד כמה ההתמכרות פוגעת ביכולות שלו לקיים יחסים בין אישיים תקינים, עד כמה ההתמכרות או השימוש במין/ פורנוגרפיה מייצרים אדוות של כאב ומפריעות לו בכל מעגלי החיים.
והאם האדם מודע לכל אלו ועדיין ממשיך בשימוש ופועל נגד עצמו. הרס עצמי מתרחש כשאין שליטה, אובדן שליטה מייצר התמכרות.
התמכרות למין/ פורנוגרפיה היא לרוב תולדה של מערכות יחסים מוקדמות, היקשרות בתקופת הילדות המוקדמת, במיוחד עם מבוגרים משמעותיים בחייו, תחושת השייכות שלו והנחיצות שלו כאדם בתוך הקשר הבראשיתי – מול הורים ומשפחה גרעינית. היא יכולה להיות גם תולדה של טראומה רגשית או חסר רגשי – תחושת תלישות, שקיפות, חוסר ערך והעדר נחיצות.
מחקרים רבים מצביעים שרבים מהמכורים למין/ פורנוגרפיה דיווחו על התעללות מינית, גם פיזית וגם רגשית, הזנחה רגשית או תחושת שייכות מעורערת אובדן של דמויות משמעותיות בחייהם בתקופת הילדות.
מחקרים אלו מעידים שההתמכרות לא נעשית כדי לספק עונג או הנאה, אלא כדי לברוח מתחושת כאב שהפכה לסבל מתמשך.
סבל של בדידות, תלישות, תחושת ערך מעורערת, בושה, בגידה – רגשות קשים שהפרט לא מסוגל להתמודד מולן והוא בורח מהן באמצעות ההתמכרות.
לצד הרגשות הכואבים שמייצרים סבל ומזמינים את ההתנהגות ההיתמכרותית, גם קושי בוויסות רגשי יכול לזרוע את זרעי ההתמכרות, וההתמכרות למין / פורנוגרפיה. דרך הפעילות המינית מנסה האדם להשתיק בתוכו תחושות קשות שהוא לא מצליח לווסת, דרך ההתמכרות הוא מנסה להרגיש שליטה בתוך ה"צונאמי" שמתחולל בנפשו.
שליטה כוזבת שמעמיקה את טבעת החנק של ההתמכרות. ההתמכרות נבנית תוך כדי שחזור הפעילות המינית במטרה לווסת שוב ושוב את הרגש, התחושה הרגעית היא זמנית וקצרה, מביאה את האדם לואקום רגשי – לשלב ההתאוששות שבו האדם עובר מתחושת הסיפוק לתחושת הריקנות הקשה והעמוקה, האכזבה מהעצמי ובעיקר בושה שהיא חלק מהמנגינה של הגוף.
התחושות הללו שמגיעות מיד אחרי הפיק של הסיפוק – הן אלו שמייצרות את "טבעת החנק" – תחושות של ריקנות, אשמה ובושה מחזקות את מעגל ההתמכרות – ככל שהאדם מרגיש "מאכזב" את עצמו בעיקר, כך הוא יחפש להתאושש דרך המענה היחיד שיש לו בארסנל הרגשי – דרך ההתמכרות.
דרך של פורקן שמייצרת נחמה רגעית ומבססת את ההתמכרות.
המציאות הרגשית של המכורים, ההתנהלות החזרתית שמשאירה אותם מתבוססים בתוך הכאב, מעידה גם על קושי מהותי ביצירת קשר.
כדי לשבור את טבעת החנק יש למצוא מענה רגשי אדפטיבי שיאפשר לאדם להתאושש מתחושת התסכול, הבושה, האשמה שמלווה אותו וגורמת לו לחזור להתמכרות.
הוא בעצם נמצא בתוך בועה עם עצמו ועם ההתמכרות בסוג של קשר הרסני.
השימוש האובססיבי/ ההתמכרות הוא תולדה של חיפוש מגע, קרבה, יחס, שייכות, נראות, קבלה, נחיצות דרך מגע מיני שנעשה מבלי לחשוף רגשות, מבלי להתמודד איתן, מבלי להביא את ה"עצמי". הכול מוסתר ומושתק ולא נעשה דרך רגשות ואינטימיות אלא דרך כוח/ שליטה כוזבת, ניתוק והעדר אינטימיות.
האינטימיות היחידה היא אינטימיות עם ההתמכרות עצמה. מכורים מדווחים על תחושת ערך עצמי ירודה, הם לא מאמינים שאפשר לאהוב אותם, לא מאמינים שמגיעה להם אהבה ללא תנאי.
חווית התלישות, חווית הנטישה או חרדה מחשיפת רגש, התמסרות (מתקשים לתת אמון ולסמוך על האחר וגם על עצמם). כל אלו מעידים על קושי מהותי ובסיסי ביכולת ליצר קשר יציב ועמוק שניתן להישען עליו רגשית, שמאפשר לאדם להרגיש עטוף באהבה ובמגע אמיתי וכנה שמייצר רגשות של שייכות, ערך, נחיצות, קרבה ועוד.
לכן ההבנה המרכזית והמשמעותית : ההתמכרות והשימוש בה (מין /צפייה בפורנוגרפיה) הם לא במטרה לעונג הם אמצעי שדרכו נמנעים ממפגש עם מציאות החיים, אמצעי שמאפשר להם להישאר בתוך בועת העצמי הכוזב שלהם ולא לפגוש אינטימיות אמיתית, כנה, כזו שמייצרת חשיפה של רגש, תחושת ערך, התגברות, התמסרות ושייכות.
ההבנה הזו חשובה בעיקר בטיפול, הבנה שמאפשרת לספק לפרט מענה לצורך הרגשי, לבעיה השורשית שצומחת בתוכו, במטרה לא רק להפסיק את ההתמכרות (כיבוי שרפה) אלא לתת מענה אמיתי לנפש.
המהפכה הדיגיטלית, עידן האינטרנט והרשתות החברתיות – יצרו מציאות חדשה שמשפיעה על התפתחות האנושות כולה בהמון מובנים, בעיקר בכל נושא הקשר הבין אישי שמוחלף בהתכתבות, תמונות, סרטונים, AI וכל אלו בתפוצה המונית שאין בה גבול ובמהירות שגם היא משפיעה על יכולות רגשיות רבות בנפשו של בן האנוש. בעידן הנוכחי – העידן המודרני חשיפה למין/ פורנוגרפיה כיום מתרחשת סביב גיל 6-7, זה יורד משנה לשנה.
ילדים צעירים מידי צורכים היום תוכן מיני שאינו מותאם ליכולת הרגשית שלהם, לצרכים שלהם וזה נעשה בלי תיווך, לרוב בלי ידיעה של מבוגר אחראי.
ילדים ומתבגרים כיום מייצרים שיח מיני "סקסטינג" בוטה שמסכן את תפיסת המיניות שלהם, נכון יותר לומר מעוות את תפיסת המיניות, מעוות הבנה של קשר ויחסים אדפטיביים ומייצר הבנה שגויה של כוח ועליונות מול השפלה וחולשה.
חשיפה לתוכן מיני וגם לשיח שאינו מותאם, להמלצות והדרכות של "משפיענים" ברשת זורעת בנפשם של ילדים צעירם וגם בוגרים כל מיני רגשות : בלבול, בושה, גועל, פחד, חרדה, סקרנות, רצון להתנסות ועוד.
כשאין השגחה הורית ושיח בריא שמייצר נקודת יחוס משמעותית שתאפשר להם לבחון מציאות. נקודת הייחוס הזו נזרעת ב"טיק טוק" והיא נקודת יחוס שגויה שמייצרת ניתוק רגשי ולא חיבור.
היא פוגמת ביכולת של אדם ליצור קשר שרואה את צרכיו של האחר, היא מעודדת התנהגות של כוח ואנטי סוציאלית, התנהגות של החצנה, שימוש במיניות בצורה לא מותאמת וכזו שגובלת בפריצות ולא בפתיחות.
מרחב לא מוגן שמזמן את תחושת האשמה, הבדידות, חוסר הערך, התלישות והתחרות זורע זרעים של התמכרות דרך שימוש פרוץ ולא מוגן רגשית, זמינות של התוכן בלחיצת כפתור, העדר גבולות והתאמה של התכנים לגיל הצופה – כל אלו נוטעים באדם חולשה ובדידות שמייצרים את ההתמכרות ההתנהגותית, מרחב שמאפשר הרחבה של העצמי, הסתתרות, בריחה, חיזוק הבדידות והייאוש.
דגמה לשיח של בני ובנות נוער - שימוש במיניות כמו בחפץ.
גם לפני עידן האינטרנט הייתה התמכרות למין ולצפייה בתכנים פורנוגראפיים מצולמים ולא באון ליין, רק שהדילר הטכנולוגי פועל בצורה של חשיפה לא מוגנת, חינמית, מעמיקה בדידות וגם מאפשרת אנונימיות – שמעמיקה את ההתמכרות כי הוא מספק מענה גם לרגשי הבושה, החרדה ותפיסת העצמי הנמוכה.
כך כשחשיפה הפכה לזמינה, חודרנית, לעיתים נחשפים בצורה מזדמנת, אנונימית, זה שינה את המציאות של זירת ההתמכרות בצורה חסרת תקדים.
לתכנים לפורנוגרפיים שנמצאים זמינים ברשת, כל חיפוש רביעי בגוגל הוא חיפוש פורנוגרפי !!! הצטרפו גם האפליקציות :
טלגרם שמפיצה פורנוגרפיה, זנות, ניצול מיני, הטרדות מיניות, שירותי מין ועוד. אפליקציות הכרויות, פודקאסטים – הסכתים שמנרמלים מיניות בצורה שלא מותאמת רגשית לכל מאזענ/ה, מעודדים תכנים ביזאריים, אלימים והיתמכרותיים.
רשתות חברתיות – שמעודדות שימוש במיניות שלא לצרכי עונג וגם מאפשרות שיח מיני, גישה קלה לתכנים, הפצה של תוכן מיני, הפצה של ניצול ופגיעה מינית – כל אלו עובדים על מערכות יחסים של כוח, שליטה ולא קשר בריא ויציב – מושא הסבל של המכור – קשר.
צא'טים אנונימיים – אומיגל, טרי ועוד שמאפשרים שיח מיני גם מצולם, אקראי שאין בו שום בסיס של קשר.
אונליפנס – זנות וירטואלית שמייצרת "בופה" של מענים לפנטזיות מיניות מוקצנות שמאפשרות למכור לעמוד מול הסבילות של ההתמכרות, שיחות ופעילות מינית וירטואלית שמחזקת את הדפוסים ההיתמכרותיים, האובססיביים והממכרים, שמחפשים ריגוש מיידי וחזק, והזרקת דופמין קבועה שמאפשרת להם להישאר מחוץ לעצמם ולכאב שהם נושאים בתוכם.
הכאב הוא העדר קשר וההתמכרות מחזקת את העדר הקשר – פעולה של הרס עצמי שמרחיקה את האדם מריפוי מכאוביו.
דוגמא לשיח של מתבגרת בת 14 בצאט בגוגל .
ה"כוח" או מידת ההשפעה של ההתמכרות לדילר הטכנולוגי מקורו בעיקרון פסיכולוגי של – תגמול משתנה.
הדופמין, הריגוש מגיע בצורה בלתי צפויה.
כמו בקזינו במכונות המזל או בגלגול הרולטה, וגם כמו ברשת החברתית שאנחנו גוללים את הפיד, מזיזים את הסטורי – כל פעם מצפים להפתעה חדשה – הולכים ל"לא נודע" – ככה מחזקים את הריגוש.
דומה גם לסרטוני הטיק טוק – "הול קניות" שמציגים מוצר סגור, מייצרים סקרנות, משהים את הפתיחה שלו כדי לייצר סוג של ריגוש בצפייה ל"תגמול" להפתעה שיש בתוך הקופסה.
כדי להתגבר על ה "סבילות" ההתרגלות שההתמכרות מייצרת, מצפים ל"הפתעה" קיצוני/ ביזארית, מוחצנת/ קיצונית יותר.
כך גלגל החיפוש מתחזק וסוגר את טבעת החנק, הסיפוק מאבד מערכו, והרצון להתאושש מייצר המשך גלילה וחיזוק ההתמכרות.
ילדים שנשארים "תקועים" מול טיק טוק שעות ארוכות לא מתעניינים בתוכן בשלב מסוים, הם מתרגלים ל"תחושת הצפייה" לפאסיביות ולניתוק שהיא מייצרת, ליציאה מ"שטח האש" של להישאר בתוך עצמי במציאות שלי.
זה כמו בריחה, ככה מתקבעת לה התנהגות.
כשההתמכרות היא למין/ לצפייה לחומרים פורנוגראפיים מתקבעת אותה התנהגות – התרגלות לצפייה/ לפעילות המינית כספק של בריחה, הימנעות מהתמודדות עם המציאות ולא כספק של מערכת מינית/ מערכת יחסים וקשר.
במקום יחסים עמוקים (שהם הריפוי של הנפש) יש טקס שטוח רגשית שמייצר בריחה מהנפש וריחוף מעל תחושת הכאב שמתקבעת ומתחזקת.
הרשתות החברתיות והתוכן המיני הטכנולוגי שמוזרק לתודעה בצורה של הזרקת לתודעה, בצורה פרוצה, חשופה, לא מותאמת גיל ורגש גורמים לעיוות בתפיסת המיניות הבריאה שמחוברת לעונג, קשר ויחסים.
מחזקת תפיסת מיניות פטריאלכית, כוחנית שמשוטטת על כוח ועליונות ולא על כבוד ויחסים, אהבה, חיבור וקשר.
אינטימיות שהיא חלק ממיניות בריאה שמחוברת לקשר רגשי, איבדה מערכה בחסות הדילר הטכנולוגי, יש לזה השפעה ישירה על הרגשות של תפיסת מיניות של ילדים ומתבגרים שחשופים לתוכן מיני ולא מקבלים תיווך והדהוד של מסרים "מתקנים" ומרגיעים שמייצרים תרגום נכון של מיניות ושימוש במיניות לצרכי עונג וקשר ולא בתוך התמכרות בניסיון לברוח מכאב.
אדוות של השפעה על הנפש - ילדים ומתבגרים וגם בוגרים שמכורים לצפייה ולפעילות מינית היתמכרותית, בעיקר כאשר הפעילות המינית מנוהלת מבעד למקלדת והמסך.
צפויים לפתח או להעמיק קושי בתקשורת רגשית.
הרגש הופך לאימוג'י שטוח בלי דופק ובלי ראיית האחר. כל אלו עלולים לייצר אדוות נוספות של נזק מהותי שימשיך להחליש את הנפש ולחזק את ההתמכרות.
אחת הבעיות המהותיות : חרדת ביצוע, ופגיעה ביכולת לקיים פעילות מינית פרונטלית, במציאות.
הם עלולים לחוות קושי בעוררות המינית, חרדה ועוד. לפעמים נוצר גלגל נוסף של התמכרות או התנהגות לא הולמת כדי להתגבר על המכשול הזה. שימוש בסמים/ אלכוהול בפעילות מינית פרונטלית.
מה ששוב מייצר הרחקה בדידות, העדר קשר.
גלגל נוסף של התמכרות ועוד העמקה של הכאב.
ניכור מהגוף – לא מעט מדווחים על חוסר יכולת ליצר קשר, מתקשים לחבר את המיניות לרגש כנה.
גם כשהם נמצאים בדחף הם מתקשים לחבר אותה למציאות לקשר עם אדם – הדחף המיני נשאר דחף ולא הופך לתשוקה, לרגש כלפי העצמי וכלפי האחר.
צפייה בפורנוגרפיה כאשר השימוש הופך לשימוש מוגזם או התמכרות מייצרת גם פגיעה בתפקוד המיני, גם פגיעה ביכולת לתפקד בצורה בריאה בקשר זוגי (לסמוך על האחר, לחשוף רגשות, להתמודד עם קשיים, להבין צרכים של האחר ועוד) גם התנהגות חרדתית, הסתגרות, חיזוק ההימנעות/ דחיינות, דיכאון, ייאוש, תחושת ניכור ובדידות הן תוצר שחשיפה מוגזמת לפורנוגרפיה/ תוכן מיני מייצרת.
קשר אנושי, פיזי שיש בו דופק, תחושה פיזית, חשיפה, מבט עיניים ונוכחות אנושית מוחלף במסך שטוח מנוכר וכזה שמעמיק את הניתוק ולא את הקשר.
בעידן שבו המכשיר הנייד הפך להיות חברו הטוב של האדם ואולי או במקרים מסוימים חברו היחידי של האדם, בעידן שבו ילדים צעירים מידי מוכנסים לתוך מרחב מזוהם ומוסכן בלי השגחה ובלי תיווך/ שמירה או גבולות.
האתגר הוא התמודדות מורכבת שמגבילה לתחושה של "לישון עם האויב" – ה"סמים" – המסך נמצא זמין בכל רגע והתהום שאליה נופלת הנפש בתוך המרחב הדגיטאלי הפרוץ היא תהום עמוקה שמחייבת הורים/חברה/ מבוגרים בראים במרחב להתעורר ולהבין את מרחב הסכנה.
להבין את הפער בין היכולת הרגשית והתמימות שמחייבת הגנה לבין המציאות הווירטואלית והפוטנציאל שלה לפגוע בנפש האדם.
המשימה ההורית החינוכית מורכבת ומחייבת קשר קשר הדוק יציב וכזה שמייצר עוגן רגשי אנושי ונוכח שעומד בצד השני של הנדנדה למול הניתוק, הדחייה, הייאוש והבדידות שבתוך המסך נוכחות הורית משמעותית וכזו שמקיימת קשר ישיר, יציב, לא שיפוטי, רגיש ויחד עם זאת עם גבולות וסמכות שמטרתן שמירה והשגחה על הנפש.
הבנה של הזירה הווירטואלית והפוטנציאל שלה לייצר כאב, ניתוק והתמכרות, התיווך הדיגיטלי מייצר תלות ותובענות, ניתוק ובדידות עמוקה ותהומית, בעיקר מול צרכים פסיכולוגיים שהופכים לחסך שמייצר התמכרות במקום מענה רגשי מותאם.
טיפול נכון מחייב מענה לצורך הרגשי – חיזוק הקשר – קשר הוא ההפך של ההתמכרות.
התמכרות התנהגותית באופן כללי (מסכים, הימורים, מראה חיצוני, מין, פורנוגרפיה) היא התמכרות שאתגר הגמילה שלה מורכב. בשונה מגמילה מסמים ששם מוציאים את הסמים מהמרחב פיזית, ומפסיקים את השימוש בצורה מלאה. בהתמכרות התנהגותית זה כמו ,"לישון עם האויב" – זו התמכרות שצריך להיגמל ממנה כשהאוייב נמצא בכף היד בלחיצת כפתור, וצריך בחלק מההתמכרויות גם לשלב שימוש מוגבל/ מותאם במהלך החיים ולכן זה קשוח ומאתגר.
בנושא המיניות יש עוד אתגר מהותי שמוסיף עוד לבנה בחומת ההתמודדות, מיניות היא חלק מהקיום האנושי, היא לב ליבה של הקיום האנושי, של הישרדות האנושות, לכן תגמול הדופמין שהיא מייצרת הוא כפול.
לכן הגישה הטיפולית צריכה להיות רגישה ויחד עם זו מדויקת ומותאמת לצורך שיושב בבסיס ההתמכרות, לרוב מדבור בקשר אנושי בצורותיו השונות, טיפול בכאב ובסבל יפסיק את ההתמכרות, יאפשר לאדם לחיות ברווחה רגשית, וגם ימנע החלפת ההתמכרות בהתמכרות אחרת.
יש כל כך הרבה שיטות טיפול, פרוטוקולים שונים ומגוונים ובסופו של יום צריך למצוא את הטיפול שנכון לאדם ולכאב שהוא סוחב בתוכו, לכל מכור או משתמש בצורה לא בריאה בהתנהגות מינית או התנהגות אחרת יש להתאים חליפה טיפולית שתואמת את צרכיו, היכולות והמשאבים הרגשיים, הסביבה, הגיל, חוויות העבר ועוד.
אין מענה אחד נכון, יש הסתכלות הוליסטית רחבה שבודקת את שורש הכאב ובונה תוכנית טיפולית מותאמת בהיקפה ובעוצמה למול אותו אדם. כמה עקרונות חשובים:
1. התמכרות כשלעצמה היא תולדה של דפוסי חשיבה מעוותים, דפוס חשיבה צר של שחור לבן, יש רק דרך אחת לפתור את המצוקה – חזרה להתמכרות. זו דוגמה לדפוס מעוות שיושב על תחושת חוסר אונים, חרדה, חוסר יכולת לדחות סיפוקים ועוד.
לכן חשוב לאתר את הדפוסים האלו ולהכניס אותם לתוכנית הטיפול. שינוי דפוס חשיבה מטופלים בצורה טובה בטיפול CBT שמחייב לשלב אימון ותרגול לצד שיחות בקליניקה, הפתרונות לא יוצאים מהקליניקה, הם תולדה של התנסות והתגברות בתוך חווית מציאות.
2 . חוויות עבר טראומטיות – לחוויות העבר של המטופל יש משמעות בטיפול, שם נזרע הסבל שמייצר את ההתמכרות, לכן חשוב להכיר את האירועים ולבצע עיבוד של הטראומה ומתן מענה לסבל ולאדוות שהיא מייצרת.
יש אנשים שיתאים טיפול פסיכולוגי, יש כאלו שיתאים CBT, או כל שיטת טיפול אחרת. צריך לבדוק לגופו של עניין. בכל המקרים חשובה העבודה ב"שטח" במציאות החיים, רק שינוי בהתנהגות ייצר את המענה לצורך ולכאב ויפסיק את ההתמכרות.
3. שליטה בדחפים – מכורים לרוב פועלים בצורה אובססיבית בלי יכולת לשלוט בדחפים שמנהלים אותם, ברוב המקרים הדחף מתגבר כשיש טריגר, לרוב מושא הסבל.
חשוב לייצר למידה ואימון לשליטה בדחפים, ניהול רגשות, דחיית סיפוקים. כל אלו הם תוצר של אימון ושינוי התנהגותי שמחייב עבודה יומיומית, טיפול בהתמכרות לא יכול להתחיל ולהסתיים בטיפול בקליניקה הוא מחייב ליווי ושינוי ההתנהגות בצורה רציפה וכזו שמעמיקה את ההתגברות על הקושי ולא מרחיקה את האדם מהטריגרים.
4. מיקוד גם בכאב – לכל מטופל יש את הסבל ששHיך רק לו ומלווה אותו בחייו, חווית הסבל היא סובייקטיבית ומתורגמת על ידי האדם עצמו.
מכורים לרוב מתמודדים עם חוויה של בדידות, אשמה, בושה, נידוי/ ניכור, ערך עצמי נמוך ועוד.
השיח על הרגשות הללו שמודחקים על ידי ההתמכרות עצמה חייבים להיות מדוברים.
הם חייבים לעבור דרך הנפש של האדם, במקום להדחיק אותם צריך לתת להם פשוט להיות, לאפשר לאדם להרגיש אותם, הם חלק מהחוויה שלו במציאות החיים. במקום להחליף את הכאב הרגשי בשימוש במין/ פורנוגרפיה או כל התמכרות אחרת, הטיפול מזמין את האדם לצוף בתוך הכאב ולהתגבר עליו.
בתוך מרחב טיפולי שמור תחת ברית טיפולית שדרכה ניתן לייצר העברה נגדית חדשה, ולהתחיל לבנות את תחושת האמון, הביטחון הרגשי והמסוגלות לשאת כאב ולהתמודד מבלי לברוח להתמכרות.
5. הכרה בסבל – טיפול בהתמכרות מחייב מוטיבציה פנימית של המטופל, לרוב השלב הכי משמעותי בטיפול הוא יצירת המוטיבציה לשינוי.
אדם מכור לרוב יתנגד לטיפול, הוא יגיע אליו רק כי הסביבה לוחצת עליו או שהוא הגיע לתחתית כל כך כואבת שאין לו ברירה. העבודה המשמעותית היא להניע את האדם להבנה שההתמכרות לא פותרת את הכאב, היא רק מייצרת כאב נוסף ועמוק. זו הבנה שקשה להגיע אליה כאדם נמצא בתוך טבעת החנק של ההתמכרות, כאשר הדופמין המהיר נמצא בלחיצת כפתור.
עבודה בגישה המוטיבציונית מאוד יכולה לסייע בשלב הזה של שינוי החשיבה של המכור לגבי ההתמכרות, קבלת וידוי שההתמכרות לא רק טובה עבורו היא גם מזיקה לו, ויציאה לפעולה מהמקום הזה לגיוס האדם להתמודדות ולרווחה רגשית משמעותית.
6. קבוצות תמיכה וליווי – חסך בקשר ותחושת שייכות הן הבסיס לכאב הרגשי שמייצר התנהגות היתמכרותית. לכן קבוצות תמיכה וליווי הן מענה מדויק שיכול לספק את הצורך והמענה הרגשי הדרוש בתוך קבוצת שווים שמייצרת גיבוי, תמיכה, אחדות מטרה, אמפתיה והמון תקווה. קבוצות תמיכה הן מענה תומך חשוב למתמודדים עם קושי התמכרותי, אובססיבי, לא נשלט.
שיתוף חוויות במרחב מוגן, התנסות בשיח ובתקשורת, הישענות על הקבוצה וקבלת תמיכה עוזרים לאדם לקלף מעליו את שכבות ההגנה ולהתמודד עם הקושי בצורה אופטימית יותר. (קבוצות תמיכה נפתחות כל הזמן - מוזמנים לכתוב לי)
6. חיבור האדם למיניות ושימוש בה ממקום של עונג ולא כחליף רגשי או בריחה – כמו בכל התמכרות התנהגותית בתהליך הטיפול אנחנו לא מייצרים גמילה מהשימוש, המטרה היא שימוש תקין ומותאם.
חשוב לא לייצר דיכוי סביב מיניות האדם. מצד אחד המטרה היא להפסיק את ההתנהגות האובססיבית והמנותקת סביב המיניות ומנגד, לייצר בטחןן רגשי לעשות שימוש במיניות לצרכי עונג, חיבור וקשר יציב ובטוח. תהליך של שיקום היכולת לתת אמון, להרגיש ביטחון ולא בושה, אמת ולא שקר, רגש ולא בריחה ממנו, התמודדות ולא הדחקה.
7. טיפול תרופתי – בחלק מהמקרים נדרשת גם התערבות כימית, לעיתים כדי לסייע בשליטה בדחף או בחרדה/ דיכאון וכו' – כל טיפול תרופתי מחייב טיפול וליווי בתוך תוכנית טיפול מסודרת שתאפשר לאדם לצלוח את ההתמודדות עם "טבעת החנק" שמייצרת ההתמכרות.
8. מרתון רגשי – טיפול בהתמכרות מצריך "קילוף" של רבדים ומסכות של כאב שהצטברו ונכנסו לתהומות עמוקים בנפשו של אדם.
מחייב שינוי של דפוסי חשיבה, התנהגות, והתמודדות עם ה"האני העכשווי" שלי כל הזמן. לכן יש פה דרך ארוכה ומשמעותית שמחייבת בניית אמון, חיזוק הקשרים הבין אישיים, חיזוק תחושת המסוגלות דרך עמלנות וחוויה במציאות החיים, התמודדות עם חרדות וחוויות עבר.
כל אלו צריכים להתקיים תחת ברית טיפולית ואו קבוצת תמיכה, סביבה תומכת, הורים, משפחה, קהילה שיאפשרו לאדם לראות במיניות עוגן רגשי ולא ביטוי רגשי. הורים - סבלנות בלי כעס, אופטימיות, תקווה והתבוננות בילד/ה שלכם באהבה ובלי רחמים, עם המון הכוונה, שמירה וגבולות.
9. אופטימיות וניצול הזדמנות – מתוך ההרס ניתן לבנות עמוד שדרה רגשי יציב וחזק, כזה שיש לו ניסיון בכאב וסבל, יודע להאריך את היש ויכול לייצר עצמי יציב ובריא. תהליך גמילה וטיפול במתבגר שמכור יכול להיות מקפצה משמעותית לחיזוק הקשר, בניית אמון וחיזוק התא המשפחתי, מיקום נכון של הורים וילדים, גבולות וסמכות הורית שיכולים לייצר אדוות של עונג בעוד מעגלים בתוך היחסים של המתבגרים.
10. זה לא עובר לבד וזה לא מביש זה מביך - לא מעט הורים נמנעים לייצר שיח סביב ההתמכרות הזו, בגיל ההתבגרות וגם בבגרות היותר מאוחרת האדם שנמצא בתוכה כבול בתוך קפסולה בזוגיות מאוד סגורה עם ההתמכרות. התפקיד ההורי הוא להתבונן לסבל הזה בעיניים ולא לעצום אותן. זה אולי מביך לשוחח על זה, אבל דעו ותזכרו היטב - הילדים שנמצאי בתוך ההתמכרות הזו סובלים סבל עמוק שמחפש מענה שרק אתם כהורים יכולים לתת להם - קשר !!
המבוכה תתחלף בביטחון רגשי ברגע שתצליחו להתגבר ולהתבונן בילד שלכם שזקוק לעזרה ותמיכה. זקוק לקשר יציב שיאפשר לו לסמוך עליכם ולצאת לחייו כשהוא חופשי ולא כבול בטבעת החנק של ההתמכרות ההתנהגותית. זה נכון גם להתמכרות למסכים, לגיימינג, למראה חיצוני / מותגים, הימורים ועוד. וכן זה נכון גם לגבי התמכרות לסמים או לחומרים אחרים.
אל תעצמו עיניים מול ההתמכרות, אל תתנו לכל מיני משפטי נירמול והשתקה לשכנע אתכם לזרום עם זה, או לעצום עיניים מול זה.
זה לא אמור להיות ככה בגיל ההתבגרות.
לא כולם ככה היום
זה לא היה ככה בילדות שלנו - ממש לא!
זה לא יעבור עם הגיל
הצבא לא יסדר את זה
זה לא מלחמה שצריך לבחור לא להילחם בה - בה צריך לטפל בה ולא לייצר מלחמה
הילד לא כפוי טובה, הוא פשוט סובל ממשהו
מוזמנים לקבל כלים על התפקיד ההורי וההתנהלות שלכם כבוגרים משמעותיים בחייו - קורס דיגיטלי - לישון עם האויב - כל המידע הנדרש על תהליכי שינוי, הובלת השינוי ולא כפיית השינוי והתמודדות - גיוס מוטיבציה פנימית - פה כל הפרטים.
מאמרים נוספים:
סקסטינג בגיל ההתבגרות - שלחי לי תמונה שלך בלי חזייה
צר עולמם כעולם נמלה - מתבגרים על גבול הנקסיזם
מוזמנים להצטרף לקבוצות הגמילה, לתוכנית ליווי, למפגשים פרטניים - צרו איתי קשר בפרטי.
כותבת המדריך:
ליאורה חיים - פסיכותרפיסטית מוסמכת, MA בחינוך מיוחד, מדריכת הורים ומדריכת מיניות לגיל ההתבגרות.
מנכ"ל ובעלים של - מגן הנפש - מרכז טיפולי להורים, מתבגרים ומשפחות בע"מ.
מידע נוסף על המרכז פה בקובץ להורדה