ה"אח הגדול" - צפיתם עם המתבגרים שלכם ?

טוב כולנו כבר יודעים שהמסך הפך מזמן להיות סוג של שותף בחינוך ילדינו, ואם לא מחנך אז לפחות משפיע על ההבנות שלהם את מציאות החיים. דרך המסך הם למדים התנהגויות וגם דואגים לעיתים לעשות חיקוי מדהים שלהם, שימו לב איך המתבגרות (הצעירות) מחקות את תנועות השפתיים והגוף של "גיבורות התרבות" שלהן בטיק טוק.

שימו לב איך המראה של המתבגרים דומה בדיוק לכל מודלי החיקוי ברשת, החל בצו האופנה וכלה בצורת ההתבטאות והשפה השגורה בפיהם, לטוב ולפחות טוב.

תכוניות הראליטי ובמיוחד ה"אח הגדול" ו"הישרדות" מספקות הצצה מרתקת לתוך חייהם של א.נשים, לתוך הרכילות, מערכות היחסים, המריבות, הסקס ועוד ועוד

בני הנוער וגם אנחנו, לפחות חלקנו, חשופים וניזונים מהתכנים הללו, מהשיח, מתרבות השיח וגם מאופן התנהלותן של מערכות יחסים בתוך הבית או באי במקרה של הישרדות.

כבוגרים שצופים במערכות היחסים על המסך, בשיח ובצורתו בתוך הבית, בתמונה של משתתפת בתוכנית מכניסה את ידיה לתוך מכנסיו של בן זוגה בתוך הבית, בשיח אינטימי של אחת המשתתפות על יחסי מין וכו' אנחנו כבוגרים כנראה מספיק מיושבים ויציבים להביע את דעתנו, לסלוד, לאהוב, להעריץ, לגנות וכו'

כאשר בני הנוער רואים את הסצנות במסך, חלקם לא מספיק מגובשים ביכולת הרגשית שלהם לפרש את הסיטואציה, להבין אותה ולהחליט האם לפעול לפיה כן/ לא . האם זה המודל שלי כן או לא. 

בהעדר תיווך ושיקוף, תופעת העדר, הלחץ החברתי תופסים את מקומנו, לא תמיד זה מביא אותם לחוף מבטחים. 

יתרה מכך, לא תמיד הם/ן יכולים/ות להבין את תמרורי האזהרה שעולים בשיח, לא תמיד הם יודעים לתת שם למה שהם רואים ומרגישים, לא כולן/ם מבינים/ות מה זו "החפצה", איך נראית כוחנות סמויה, מה התפקיד של כל אחד מבני הזוג בתוך מערכת יחסים ועוד.

בכל בית יש את הערכים שלו, יש בתים שלבוש חשוף לא מקובל ויש בתים שההפך, יש בתים בהם שיח על מיניות הוא פתוח יותר ויש בתים שלא, וזה בסדר.

כל הורה יבחר בערכים שחשוב לו להעביר ולהנכיח בהורות שלו למול ילדיו,

תכניות הטלוויזיה שמוקרנות בצורה אובססיבית עם פרסומות וגירוי מתמיד והזמנה להגיע ולצפות בפרק הבא, כי מה שהולך להיות שם זה ממש ממש מעניין .... הילדים שלנו כנראה שם, הם צופים ויודעים בדיוק מה קורה בתוך ה"ביצה הזו של הסלב", אם הם לא צופים בתוכנית הם מקבלים תקציר של ההי לטיס לתוך האינסטגרם בעמוד של וואלה סלבס או בכל עמוד אחר.

אז לנתק אותם כנראה שלא נצליח, ואנחנו גם לא רוצים להיות שוטרים ועסוקים באכיפה כל היום 

אז בכל זאת איך אנחנו יכולים לתווך ולהנכיח את המשנה ההורית שלנו?

המתבגרים שלי צופים בתוכנית הזו בצורה עקבית, אני בוחרת לצפות איתם לפחות פעם אחת בשבוע ואני נמצאת שם כדי לתווך את השיח, כדי לייצר שיח פתוח על מה שקורה במסך , אני לא נואמת או מזלזלת במה שאני רואה, אני פשוט מפתחת דיון ושואלת את דעתם על הסיטואציה.

במקרה של רמי ורד אני אפילו משתמשת בסרטונים של התוכנית גם לשיח עם בני נוער בהקשר של ריצוי חברתי, תחושת חוסר שייכות ועוד.

תמיד אני מנחה הורים להיכנס ל"ארגז החול" , להכיר אותו וללמד אותם דרך העולם שלהם, אז הנה דוגמה נהדרת של למידה דרך העולם שלהם, הקרנת סרטון ובחינה משותפת של מערכת היחסים, דפוסי ההתנהגות והבנות שנופלות כמו אסימונים אחד אחרי השני. כשיש תיווך הם רואים את עצמם בתוך הדמות ומבינים איך הם נראים מבחוץ, סוג של מראה משקפת ומגדילה שמאפשרת להם להתבונן במי שהם .

המרחב שבו הילדים שלנו גדלים הוא מרחב שיש בו לא מעט אלימות, כוחנות, חוסר כבוד, זלזול ומיניות. הם גדלים בתוך המרחב הזה וניזונים ממנו, הוא משפיע על ההבנה שלהם , על הרגשות שלהם ובעיקר על המח שלהם, על תפיסות העולם שלהם.

הם פוגשים את עצמם בתוך אותן סיטואציות ופשוט עושים אותו דבר, לצערי רבים מהם נפגעים מאוד. בני הנוער מדווחים היום על תחושות של בדידות, קנאה, תסכול וחוסר אהבה עצמית. כל התחושות האלו הן כר פורה לשימוש באלימות, בכוח, במוחצנות ובהתנהגות קיצונית, כאשר  המטרה היא שייכות, תחושת ערך ומקובלות חברתית.

אם זה לא בא לידי ביטוי בצורה הזו זה יבוא לידי ביטוי בקיצוניות השנייה של דיכאון והסתגרות.

תמיד זה ינוע בין קיצוניות אחת לשנייה, במיוחד ב"שנות המח הקפוא" שנים בהן המח מפתח את יכולת הבנת המשמעות, המוסר והחמלה, ובשנים האלו אנחנו צריכים להיות מתווכי ההיגיון והמוסר, פרשני המציאות והמשמעות עבורם, אלו ששים להם את תמרורי האזהרה ומחזירים אותם למסלול החיים הנכון שיקדם אותם לעבר במת החיים הרצויה והנכונה עבורם.

אז בואו רקע ניקח את מקרה רמי ורד ולינור כמקרה בוחן, ונבחן מה יש שם בפרשנות של צופה בתוכנית, במה שנראה על המסך ונתווך את זה לילדים.

נושא שיח מצוין לאחת מארוחות הערב המשפחתיות שלכם, או שתם לשיחה קלילה עם בני הנוער שלכם, ובלי קשר יש הזדמנויות כאלו לשיח כל יום בתוכניות הטלוויזיה השונות.

אני קוראת לשה תמרורי אזהרה, כאלו שיקפצו להם בתול המח כאשר הם יצליחו להבחין בסיטואציות דומות בהמשך חייהם, תפקיד ההורות הוא לחנך לעתיד, לטעת בהם, במוח שלהם, זה שנמצא קפוא בשנים של גיל ההתבגרות, הבנות, תמרורי אזהרה, סימנים, עוגנים, מצבים שבעתיד כאשר הם יתקלו בהם הם ידעו מה הדבר הנכון לעשות.

זה לא קורה מיד, אבל זה כמו לזרוע להם זרעים של הבנה בתוך הראש והלב ולקוות שבשעת הצורך הם יבקעו, יפיקו ריח שישפיע על ההתנהגות או על ההחלטות שלהם בו ברגע.

זה כמו ארגז כלים כזה שיהיה להם להמשך חייהם, ממלאים את הארגז הזה בטיפות, לאט לאט, כל פעם עוד כלי ועוד תובנה , ועוד המלצה. 

אין קיצור דרך בגידול ילדים, יש עבודה נחושה, עקבית עם עמוד שדרה ומצפן ערכי והמון חמלה והקשבה.

אז מה היה לנו בשלל האירועים של רמי ולינור ומה נקודות השיח החשובות שיש לדבר עליהן, ודרך אגב נקודה מאוד חשובה כל תמרורי האזהרה האלו הם נכונים למערכות יחסים באופן כללי, גם למערכות יחסים של חברות/ חברים. תופעת הריצוי כצורך לקבלת שייכות קיימת ונוכחת בקרב הרבה בני נוער, והסרטונים האלו בהחלט יכולים להיות נכונים לשיח בנושא הזה.

תמרור ראשון - אובססיה 

אובססיביות במערכות יחסים יכולות להיות מסוכנת, כאשר בן זוג אחד אובססיבי לקשר הוא נאחז בו בכל הכוח, יכולות להיות לזה הרבה מאוד סיבות.

• חוסר ביטחון עצמי - הוא/היא לא בטוחים בעצמם ואוחזים באחר כדי שלא יברח/ ילך/ יעזוב
• ריקנות- כאשר לאחד מבני הזוג אין שום עניין אחר או תחושת ערך עצמי החברות הופכת להיות כל עולמם והם אוחזים בה בצורה אובססיבית זה ממלא עבורם את המשמעות בחייהם באותו הרגע 
• כוחנות ושליטה - לעיתים באמצעות אובססיה אנחנו מפגינים כוחנות, אגרסיביות, שליטה, תחושת עליונות, טיפוח האגו שלנו 
• החפצה - אובססיה יכולה לגרום להתנהגות מחפיצה, אני כל כך אוהב אותך ואת כל עולמי שאני אפילו יודע מה את צריכה ומה את רוצה יותר טוב ממך.... החפצה לא בריאה בשום קשר, לכל אדם יש את עצמו ואת רצונותיו וצרכיו האישיים, ורק הוא יודע הכי טוב מה טוב עבורו.

איך זה בא לידי ביטוי במערכת היחסים? - כאשר יש אובססיה בתוך מערכת יחסים, וזה יכול להיות גם במערכת יחסים של חברות או חברים, יש תחושה של לחץ, אפילו פחד, זה יכול להביא לביטול עצמי, להקטנה עצמית, לוויתור לא מידתי, לתסכול, לחוסר אונים ולתחושה ששולטים על הרגשות שלי והמחשבות שלי.

שיח שחוזר על עצמו, חופר, דואג ולא מרפה, לא משחרר ולא נותן לבן/ת הזוג להביע את דעתם שלהם, ביטול של צרכיו של הצד השני, והתמקדות בעצמו בצרכים שלו. "אני לא מסוגל לראות שהוא מדבר איתך, את לא תדברי איתו, זה מפריע לי, הוא אדם מגעיל, אני לא יכול לסבול את זה, זה קשה לי ...."

בכל השיח הזה אין את הצד השני, רק את הצד שלו, הוא המרכז הוא העניין ביטול הצרכים של הצד השני יבוא לידי ביטוי באופן תדיר למול עיסוק בצרכיו ורצונו שלו

תמרור שני - מניפולציה - תסמונת הפולניה "אני אשב לי לבד בחושך"

מניפולציות רגשיות הן מנוף לחץ כבד שיש לשים לב אליו במיוחד, כאשר אחד מבני הזוג בוחר לשים את עצמו במקום של ה"קדוש המעונה" או מתנהג בצורה של פאסיב אגרסיב, לדוגמה: "אני לא יכול בלעדייך, את חייבת לעזור לי, אל תדברי איתו ..." או " אני משועמם פה, אני לבד, תתפני אלי, איפה את ?...." . התנהגות כזו שבה אחד מבני הזוג הופך את עצמו למסכן כדי לקבל את תשומת הלב ולגרום לשינוי התנהגות של בן/ת הזוג שלו היא תמרור אזהרה שיש לשים אליו לב.

פאסיב אגרסיב היא דוגמה להתנהלות של פאסיבי, מסכן, עצוב, בודד ואז תקיפה והאשמה אגרסיב, "בטח , את כבר שעתיים מדברת איתו ...אני לבד פה ". 

מערכת יחסית במיוחד בגיל ההתבגרות צריכה להיות כזו שיש בה גם נפרדות, כל אחד מבני הזוג מחליט על עצמו בלבד, במערכת יחסית זוגית בוגרת של זוג נשוי הנפרדות שונה, במקרה של גיל ההתבגרות היא הכרחית.

תמרור שלישי - תנאים 

הצבת תנאים גם היא תמרור אזהרה חשוב, מערכת זוגית בריאה לא יכולה לפעול ממקום של תנאים אלא ממקום של הבנה של הצד השני , התחסות והדדיות ביחסים. פשרות , הקשבה ומציאת האיזון הבריא של שני הצדדים בתוך המערכת, בתוך החברות.

כאשר יש הצבת תנאים יש בעצם ביטול של צרכיו של האחר, או התעלמות מצרכיו של האחר, יש בזה גם מנגנונים של הפחדה ולחץ, סימנים של אלימות לעיתים. 

שימוש בתנאים הוא לרוב סימן של חולשה, חוסר יכולת לוותר, להקשיב, לדחות סיפוקים וכו'

אם, אז... , או ש... או ש.... , או אני או הוא.... , כלומר "אני ואת זה אחד", ואין נפרדות, אני מקבל פה את ההחלטות, את/ה מקשיב ועושה. את/ה צריכים לעשות את מה שאני מחליט/ה, אם זה לא קורה אז אני מבינ/ה שאת/ה לא מכבדים אותי, לא רואים אותי, לא מתחשבים בי....

זה יכול לבוא גם לידי ביטוי בהחלטות ובקשות נוספות לדוגמה:

• "לא מתאים לי שאת לובשת את הג'ינס הזה, למה את קונה את הבגדים האלו", אני לא מסכים שתתלבשי ככה ..
• "אולי תפסיקי לתקוע את הפחמימות האלו, את לא חייבת את זה" "השמנת, מה קורה ?..." הוא/היא מחליטים עבור הצד השני מה לאכול או לה לא לאכול
• "למה את מסובבת עם החברות האלו " - כאשר הוא /היא מגדירים לצד השני עם מי לבלות ועם מי לא לבלות 
• וזה מגיע גם במעקב ברשת, למה עשית לו לייק, ראיתי שהגבת לו, למה שלוח לו ריפליי, למה ענית לו לסקר, יש לך עוד עמוד אינסטגרם ?.....נשמע ומרגש כמו רדיפה ושליטה אובססיבית.

ולסיום רגשות כואבים ובעיקר קנאה 

אדם נורמלי חווה את כל טווח הרגשות, מקנאה, שמחה , בדידות, צער ועד שמחה, אושר, צחוק, אהבה, שייכות ועוד 

הרשת מייצרת מרחב של תחרות, השוואתיות וביקורת, בעיקר ביקורת עצמית ושיפוט. מודלי היוםפי וקודי הרשת כל הזמן מקוצנים ומשאירים את בני הנוער בתחושה של "לא מספיק טובים". וגם בתחושות של קנאה כלפי האחר, "אני רוצה להיות כמו....", הבטן לשי לא יפה כמו של ..."," גם אני רוצה את המותג...." ועוד ועוד 

רגש של קנאה ובכלל רגשות כואבים הם רגשות בריאים ונורמליים, כאשר בריא מרגיש וחוווה אותם בדיוק כמו שהם חווים רגשות שמחים וטובים. 

כאשר אנחנו מדחיקים רגשות כואבים, מסתירים, סמים מסכות על הרגש, לא מדברים וקוברים את הרגש הזה בתוך הגוף שלנו, זה כמו להשאיר בגוף תולעת, זה מייצר כל הזמן חיטוט פנימי, התעסקות, והמון תסכול. ומעבר לכך רגשות מודחקים לא מאפשרים לחוות רגשות נוספים, זה כמו לעשות סתימה בצינור של הרגשות.

אז כשיש רגש כואב צריך ללמוד להתמודד אתו, כאשר מופיעה קנאה ואני לוקחת אותה למקום הבריא, והיא מקדמת אותי לעשייה, לתזוזה, לשינוי שאני רוצה בו אז היא קנאה מקדמת. 

למשל, ראיתי שחברה שלי עושה ספורט וזה עשה לה טוב והיא ירדה במשקל , אני גם רוצה אני ארשם למכון כושר והמטרה שלי היא להרגיש טוב עם עצמי, אז הקנאה הזו מקדמת. 

כאשר אני ארשם לחדר כושר, אסבול, יהיה לי קשה, ואני ארעיב את עצמי רק כדי להיות כמוה, אן כמו מודל הרשת זו קנאה הרסנית, אני קוראת לה קנאה ממארת. היא לא מקדמת אותי היא הורסת אותי.

כאשר קנאה מייצרת עבורי הגבלה מסוימת, ביצוע של פעולה לא רצונית לא או למרחב שלי זו קנאה לי בריאה, זו קנאה הרסנית.

חשוב מאוד השיח הזה בעיקר  של קנאה, השוואתיות ותחושת הערך העצמי שלהם 

הקנאה והצורך להיות שייך, אהוב, מסוגל יכולים לטשטש את תמרורי האזהרה האחרים, מהרצון להיות שייך ואהוב הם עלולים לעצום את העיניים ולא לראות שם תמרור אזהרה.

כשהם נכנסים עמוק למלכודת הזו קשה להם מאוד לראות אותנו, לראות את הדרך החוצה עבור עצמם. והם נשארים בקשרים חברתיים שמזיקים להם ומקטינים אותם 

השיח איתם על הנושאים הללו דרך המוכר והידוע שלהם, דרך גיבורי התרבות שלהם הוא שיח מקדם ופתוח, שיח שמאפשר להם להבין את הסיטואציה, לפרש אותה נכון בהכוונה שלנו ולהתייחס לתמרורי האזהרה שיקפצו להם במעלה הדרך, 

התפקיד ההורי הוא לזרוע את זרעי ההבנה במוחם , להשקות באהבה והקשבה ולקוות שהם יבשילו בבוא העת והריח של הפרחים יהיה הסימן שלהם והמצפן שלהם בדרך שטובה עבורם.

מרגישים שאתם צריכים עזרה? מוזמנים לפנות אלי - כל הפרטים פה

מוזמנים גם למדריך לבניית חוסן נפשי למתבגרים, איך נוטעים בהם חוסן ב 5 עקרונות