ערך עצמי בעידן האינסטגרם - איך מגדילים את הערך העצמי לילדים שלנו?

כמה אנרגיה ומשאבים אנחנו צורכים בעסוק שלנו כיום מול המדיות החברתיות, גם אנחנו כמבוגרים עסוקים בזה כל יום כל היום.
מה יגידו?, שלא יעלבו?, איך אני נראה?, הולם אותי? שאלות שמעסיקות אותנו כל היום.

גם הצפייה שלנו והשימוש שלנו כמבוגרים במכשירי הסמארטפון הוא צמוד כמו אינפוזיה לווריד, גם עם אנחנו טוענים שאנחנו עובדים, ברוב המקרים אנחנו עובדים על עצמנו, מספרים לעצמנו סיפורים ומעגלים פינות.

א ב ל, וזה אבל גדול, כשאנחנו מדברים על הנייד בהקשר של הילדים אנחנו נכנסים לחליפת המחנכים / הדואגים / האכפתיים ומתחילים בהתניות ובהערות כמו : לא מזיז ת'ראש מהמסך, מה יש שם כל כך מעניין?, אולי די עם הטלפון?, כמה זמן אפשר לשבת מול המסך?

בואו רגע נהיה כנים, אנחנו לא שונים מהם בהרבה ואם היינו יכולים היינו נכנסים למיטה עם הנייד ומשוטטים כל היום.

אז דוגמא אישית אנחנו לא כל כך והאמת אם נסתכל רגע על העולם החדש נבין שהתקופה שבה אנו גדלנו שונה מאוד מהתקופה הנוכחית.

אנחנו חיינו בעולם של " זהו זה", "רגע עם דודלי" ו"ששטוס"- ערוץ 1 בשחור לבן רשת ג' ברדיו ועיתון מעריב לנוער.

בימינו בשנות ה 80 והיום..... ככה המציאות של הילדים שלנו

היום בשביל להיות מעודכן במה שקורה נדרש הרבה יותר זמן, אין התעמקות בכלום , כל המסרים מגיעים בהבזקים והופכים להיות לא רלוונטיים אחרי 7 דקות, הכול מהיר, עצבני, חד, אובססיבי.

להבנתי המסכים הפכו מזמן להיות חלק בלתי נפרדנו מחיינו ומחיי ילדינו, 

המלחמות שלנו אתם על הניידים/ העונשים שאנחנו נותנים , החרמת טלפונים וכו' - מקדמת מבחינתי רק דבר אחד - פגיעה ביחסים במשפחה וכעס מצטבר.

אני רוצה לראות את ההורה שייקחו לו את הנייד לשעה, תחשבו מה קורה לכם?
יחד עם זאת המסכים והחשיפה לתוכן הלא מסונן שנמצא שם בלי השגחה מסוכנים מאוד לכל גיל.

המתנה החשובה ביותר והמשמעותית ביותר שאנחנו יכולים לתת לילדים של הדור הזה

ערך עצמי גבוה,

 ערך עצי גבוה, תחושת מסוגלות וערך ובית בטוח שאליו הם יכולים להיכנס תמיד .

תחושה שמאפשרת מקום בטוח לכל התייעצות,  לטעיות , לשאילת שאלות  בפתיחות, בלי שיפוטיות עם הקשבה מלאה.
יחסים בתוך המשפחה - יצירת אינטימיות משפחתית תאפשר לנו להגן עליהם מפני המסכים.
יחסים במשפחה גם כחברים - תשקיעו בזה אל תוותרו על האהובים לכם מכל, הם נמצאים בים של מסרים מבלבלים / סותרים/ פוגעניים והתפקיד שלנו הוא ללמד איך להתמודד נכון מול כל המדיה הזו.
עד כמה אנחנו מטפחים את הקדרה שלהם?, מתבלים, משגיחים, משפרים טעם, מעדכנים את החום .....

חומר למחשבה, אהבתם? אשמח שתגיבו לי מה חשבתם על הטקסט ואיך אתם מתנהלים עם המסכים והילדים שלכם?