שירות בצה"ל במדינת ישראל נחשב לשלב מאתגר וקריטי עבור כל מתבגר שמסיים את תקופת הלימודים בתיכון, שלב שמסמל מעבר לבגרות וגם בגירות.
שירות בצה"ל במדינת ישראל נחשב לשלב מאתגר וקריטי עבור כל מתבגר שמסיים את תקופת הלימודים בתיכון, שלב שמסמל מעבר לבגרות וגם בגירות.
גיל 18 נתפס כגיל שבו יש המון "הקלות", בגיל הזה יש המון מחסומים וגבולות נפרצים ומאפשרים לבני הנוער לפרוס כנפיים.
בנקודה הזו שאנחנו ההורים מקבלים סוג של שחרור אנחנו לרוב גם חווים חוויה של איבוד שליטה, פחד ואפילו תסכול.
הגוזלים עוזבים את הקן וזה בהחלט לא פשוט עבורנו כהורים,
הפרידה הפיזית הזו בבקו"ם (מיטב) מרגשת וממלאת אותנו בגאווה ויחד עם זאת טראומטית וקשה מאוד עבור חלק מאתנו.
25 שנים שירתתי בצה"ל והייתי בצד השני של האוטובוס,
קיבלתי את פניהם של המתגייסים ברגע הזה שבו הם פוגשים את המציאות הצבאית באמת.
חלקם עוברים את תהליך הגיוס בצורה מעוררת השראה,
חלקם מתגברים וממשיכים הלאה וראיתי גם את אותם מתבגרים שמתנגדים, מתקשים לקבל מרות, מתקשים להיפרד, מתקשים להסתדר במעגל החברתי ועוד
בנוסף לכל אלו, ראיתי גם את הכאב של ההורים,
את התחושה הזו שאין להם שליטה, שאין להם ידיעה ברורה, המרחק הפיזי והמרחק המנטאלי מקשה מאוד על הורים את חוויית הגיוס.
משהו שם שונה מאוד מכל המעברים שהם חוו עד כה, פתאום מישהו אחר מנהל את המערכה.
כדי לתת לכם הורים יקרים מידע שיכול לסייע לכם בתהליכי המיון ובשלב הגיוס והשירות של ילדכם בצה"ל,
אני שמחה לארח בבלוג שלי את סא"ל הולי שוורץ, עו"ד, הולי שירתה בפרקליטות הצבאית 21 שנים,
אחת כזו שמכירה היטב את החוקים ואת הכללים.
יש לה גם תכנית ברדיו סול "כי אני חייל " מוזמנים לעקוב אחריה
והנה עבורכם השיחה המרתקת שלי הולי
הגיוס לצה"ל היום מותאם לכללים של הריחוק החברתי, הרבה מאוד תהליכים עברו לזום,
הכשרות ברובן מתבצעות בקפסולות בהתאמה ליכולת של צה"ל.
בחלק מהיחידות יש סבבים סגורים, בחלק מהיחידות השהות בבסיס מתארכת כדי לצמצם ערבוב עם האוכלוסייה האזרחית ועוד.
תהליכי הגיוס עברו בחלקם לזום, והמלש"בים מעודכנים בצורה ממוכנת.
חייל/ת שמסרבים להתפנות בבקו"ם/ מיטב נשפטים ובדר"כ נכנסים למעצר.
לשלטונות הצבא יש יכולת וזכות חוקית לשפוט אותו ולהכניס אותו לכלא
מה אתם כהורים צריכים לדעת במצב כזה:
התגובה הראשונה של הורים היא בדר"כ לחץ וכעס.
ולכן, נדרשת הבנה והפנמה שהמעבר הזה לצבא שונה מהמעברים שהורגלו אליהם עד היום.
בצה"ל אין קבלת הורים, אין לנו אפשרות להשפיע, לבקש או להיות חלק בתוך קבלת ההחלטות.
במעבר הזה השליטה נלקחת מאתנו, הם רחוקים ולא נמצאים בשליטה המרחבית שלנו.
ברגע הזה שהחייל/ת עולים על האוטובוס הם עוברים מהפליסטיישן בספה למצב שבו החירות נשללת מהם במידה מסוימת, הם עוברים לסטטוס של "שירות צבאי"
הם הופכים להיות בגירים – בעל אחריות על מעשיהם בצורה מוחלטת
יש להם זכות לסודיות רפואית, והמידע יימסר אליהם בלבד,
גם בזכויות משפטיות, עו"ד שמדבר עם בגיר/ה, לא יכול לשתף את הוריו בפרטי השיחה ללא הסכמה של הבגיר/ה.
בהחלט סטטוס חדש וקשה לעיכול, ניתוק מלא מהסינר של אמא
מעבר שבו גם ההורים צריכים להתמודד עם מצב קשה רגשית
אחרי שהבנו את הסטטוס של החייל במהלך הגיוס ואחריו, החייל/ת מקבלים אחריות מלאה על ההחלטות שלהם
יש מציאות חדשה שחיילים/ות צריכים להתמודד אתה
חייל שמסרב להתפנות או מסרב לביצוע פקודה נשפט בבקו"ם במסגרת "דין משמעתי" זה לא משפיע על התיק האזרחי שלו בהמשך חייו
זה אקט של המערכת להסביר את כללי המשחק, ככה הם מציגים את הפטיש 5 קילו מההתחלה.
בבית המעצר או בכלא הצבאי הם יפגשו חיילים כמוהם שסירבו פקודה/ פינוי, בדר"כ הם יושבים כמה ימים עד שהם עוברים שוב לגיוס, לא יושבים שם עבריינים גדולים ומסוכנים, זה לא כלא אזרחי
ברגע שחייל נשפט ונכנס לכלא מאפשרים לו להתקשר ולהודיע למשפחה או למי שהחייל יחליט.
בדר"כ החיילים וגם ההורים מאוד לחוצים ומבולבלים בשיחה הזו, לכן חשוב לוודא כמה פרטים חשובים בשיחה הקצרה הזו.
תוותרו על המשפטים "אני אטפל בזה", מה עשית, למה, וכו'
תהיו ממוקדים לשאול איפה הוא נמצא באיזה כלא, על מה הוא נשפט ולמה ולכמה זמן ?
לחיילים אין מכשירים ניידים בכלא/ במעצר ואין אפשרות להתקשר הבייתה מתי שרוצים, לכן אם יש חשש/ לחץ/ פחד מצד ההורים אתם יכולים לפנות למספר גורמים שיוכלו לתת לכם סוג של מענה,
אפשר לפנות לקפ"צ (קצינת פניות הציבור) , נקח"ל (נציב קבילות חיילים) ולומר שהחייל לא יצר קשר.
חשוב מאוד שתגידו את האמת, כי הם יבדקו.
קפ"צ/נקח"ל – יוכלו לתת לכם מענה לגבי שלום החייל, למה הוא זכאי וכו'
הם לא יכולים לשחרר אותו ממעצר/ לתת לו איזה שהוא שיבוץ/ להעביר לו מידע או חומר כל שהו וכו'
השירות הצבאי בישראל נתפס בהרבה משפחות כתחנה חשובה ומשמעותית, בחלק מהמשפחות מעדיפים לא לספר את כל המידע,
פוחדים שזה ישפיע על עתיד הילד, פוחדים שזה ישפיע על הגיוס/ השיבוץ ועוד
ההמלצה הכי חשובה שלי היא פשוט לספר הכל ולא להסתיר כלום
בדר"כ יש רקע לכל דבר ,לדוגמה תקופה שהילד היה מטופל על ידי פסיכולוג, יועץ, היה איזה שהוא ליווי, אל תסתירו !!!
בסוף זה יתפרץ במקום הלא נכון, והפגיעה תהיה משמעותית יותר, לא לחשוב "שאם אני אספר אז ... "
הרבה פעמים מסתירים, ואז כשיש בעיה ישאלו אתכם איפה הייתם עד עכשיו? ולמה זה עולה בפעם הראשונה עכשיו, הליך הטיפול יהיה ארוך יותר ובעייתי יותר אם לא נדווח על בעיה בזמן.
הצבא היא מסגרת חדשה,
יש בה כללים חדשים ונוקשים ולילדים שלנו בהתחלה קשה, אפילו מאוד, ויש ילדים שפוחדים להגיד "קשה לי", במקום להגיד קשה לי אני רוצה לדבר עם קב"ן, ההורים עוצרים ומונעים, אל תלך לקב"ן, רק לא קב"ן ....
יש סטיגמה שקב"ן הוא יעשה שזה יהיה כתוב ויפגע לי בהמשך
קב"ן – זה עו"ס ובחלק מהמקרים הוא פסיכולוג, בסופו של יום, זה מישהו שאיתו אפשר לדבר, והרבה מאוד מתבגרים צריכים את השיחה הזו.
זה שירות מצוין שהצבא נותן, בטח בטירונות ובשבועות הראשונים שגם המפקדים מכירים בזה שיש משבר שצריך להתמודד אתו
המפקדים מכירים בזה .
כהורים – תראו מה הילד משדר, ילד מסוגר, לא מדבר מתבודד, תהיו בקשב ואל תמנעו מהם לקבל טיפול, תנו להם להתמודד ולבטא את הקושי
קב"ן יכול לחזק ו"לנרמל" ולתת להם כוחות להמשיך, במיוחד שיש כאלו שחייבים את החיזוק הזה, או את הקלה מסוימת/ התחשבות וכו'
אל תתנו עצות שרלוונטיות לפעם, הצבא של היום זה לא הצבא של פעם שאתם הכרתם.
בתוך הכלא הצבאי – יש קב"ן קבוע , ואלו בדר"כ קב"נים בכירים עם המן ניסיון – יש שם מערך שלם של תמיכה נפשית ורפואית
בנוסף, בתוך הכלא יש מערך גחל"ת – גורמי חזרה לשירות תקין – יש שם גורמי השכלה ותנאי שירות שיכולים לתת מענה.
המטרה של המערך הזה היא להחזיר חיילים לשירות תקין,
לתת עוד הזדמנות למי שחשב שהוא יכול לסרב פקודה ולקבל מה שהוא רוצה, מקום שמאפשר לחייל, טעית בדרך?
בו נכוון אותך לשירות תקין, המטרה שלו לאפשר ולתת הזדמנות שנייה ומותאמת
בצה"ל 2 יש 2 בתי כלא: 6 עתלית 4 בצריפין
צריך להבין כשחייל נשפט במיטב/ בקו"ם, נשפט בדר"כ ל 24-48 שעות
בדרך כלל נשפטים על סירוב פינוי שיבוץ במטרה לקבל שיבוץ חלופי, יש מקרים בהם יש אופציה חלופית שנפתחת ויש מקרים שלא, הצבא פועל מתוך רצון למלא את הקורסים וההכשרות לפי צרכיו לא לפי בקשת החיילים
בדר"כ סירוב פקודה ושיפוט יגרום לחייל יותר נזק, זה לעבוד ב"שיטת מצליח" – סביר להניח שזה לא יעבוד.
הצבא בשנים האחרונות הבין שחייל מרוצה הוא חייל טוב יותר ולכן לצבא יש רצון להתאים את השיבוץ לרצונו של החייל ולכישוריו.
יחד עם זאת הצבא צריך למלא את המכסות של והוא מנסה לייצר הלימה בן הרצון לצורך, לא תמיד זה אפשרי.
לכן ההמלצה שלי היא להשקיע את המאמצים בשלבי המיון והגיוס המוקדמים
הכנה למבחנים – חשוב מאוד להגיע למבחנים מפוקסים, מי שצריך לקחת כדור ריטלין וכו' שייקח, לא להגיע עייפים ולא לזלזל ביום הזה.
בנוסף, הדבר הכי חשוב זה לא להגיע ולהסתיר דברים: בעיות רפואיות , קשיים, היסטוריית טיפולים וכו'
משברים נפשיים, בעיות הסתגלות, מצבים נפשיים, רגישות , חולשות וכו' – זה בסוף מתפוצץ מתי שהוא בשירות ושם זה מגיע בעוצמה גבוהה מאד.
לפעמים הבית משדר משהו, והילדים לא יכולים לעמוד נפשית בצפייה של ההורים, הם פוחדים לאכזב ומתגייסים, מסתירים, זה עלול לייצר נזק לחייל/ת ולהורים.
יש לי מקרה של חיילת שהתגייסה וחטפה התקף חרדה, נלקחה לבית חולים, טופלה מיד על ידי פסיכיאטר והבינו שהילדה בפחד נוראי.
בבירור שנעשה היא לא דיווחה על טיפולים שהיו לה, על חרדות ופחדים והיום ההורים מכים על חטא.
זה בדיוק המקום שבו אנחנו הרבה פעמים חושבים שהם ה"כרטיס ביקור" שלנו , ילדים הם ישות בפני עצמם והם לא יכולים להיות תפאורה בחלון הראווה שלנו
בהרבה מקרים כדי שהחייל לא ישוחרר על פרופיל נפשי, ההורים מנסים בכל דרך לשחרר על בסיס בעיות אחרות שהן לא נפשיות
אז כמה דברים על פרופיל 21
פרופיל 21 הוא לא תמיד נפשי, הוא יכול להיות גם רפואי למשל בגין תאונת דרכים
יותר חשוב להשלים עם הקושי של הילדים מאשר להסתיר ולגרום נזקים עמוקים יותר לילדים שלנו.
אם הילד/ה עברו משברים, אל תסתירו את זה.
קודם כל בעקרון לא אמורים לשאול אותך בשום מקום למעט מקומות ביטחוניים באיזה פרופיל עזבת את הצבא
חשוב להבין שפרופיל 21 לא בהכרח מונע דברים בהמשך הדרך
אם החיילת/ת מתכננים ללכת ללמוד הנדסה, יתכן שזה יפריע.
יש דברים שבהם צריך תעודת יושר וכו'
הפרופיל כשלעצמו לא אומר שום דבר, זו לא הרשעה פלילית.
יתכן שעבור לימודי רפואה, זה עשוי להפריע, למרות שבעבר הנושא הזה נתקף, ואני מקווה שזה נפתר.
במקום לטפל בפחד מהסטיגמה של פרופיל 21, צריך לטפל נכון בבעיה של הילד, אי הסתרה, ולא טיפול בדיעבד
אתם יודעים לאן הילד מכוון בהמשך חייו, אי אפשר לטאטא בעיות נפשיות , צריך לטפל בהם
העולם לא נחרב
קשיי הסתגלות, זה ממש שמהווה אינדיקציה לגורמים הפיקודיים , יש מקומות שזה מונע,
יש קורסים שהתפקיד או הלמידה מחייבים שלא יהיה קה"ס, ולכן יכול להיות שלא תוכלו להיות שם ,עדיין הצבא ימצא מקום שבו תוכל לשרת שיתאים לקה"ס שלכם
יש קה"ס שמנבא חוסר יכולת להתמודד ויש תמיד קצוות
תמיד עדיף לפרוס את התמונה ולומר את האמת, הורים חוששים כי הם שומעים סיפורים בנושא ולכל סיפור יש תמיד כמה צדדים.
לפעמים בתי המעצר תחנת ביניים לכלא, אם קבלת 48 שעות אז כנראה לא תגיע לכלא אם תתחיל להישמע לפקודות.
לכלא מגיעים לתקופות ארוכות יותר או שאין מקום במעצר
מה סדר יום במעצר ?
מסדר בוקר, מסדרים את החדרים, פעילויות וכו'
יש שגרה של בסיס צבאי, אין להם חירות, אין להם שק"ם, יש ספירה, מסגרת לוחצת
יש ביקורי הורים, ביקור עו"ד, שעות טלפון וכו'
קודם כל הייתי ממליצה ברגע שהחייל מתקשר ואומר הזמינו אותי למצ"ח להתקשר ולהתייעץ לפני שהולכים לחקירת מצח.
חייל בשירות – יכול להיות מוזמן בשיחת טלפון לחקירת מצ"ח בכל שלב, יכול להיות מוזמן לתת עדות וכו'
לדבר עם עו"ד לפני שאתה מגיע למצ"ח. הגעת למצ"ח ולא הספקת להתייעץ? תבקש שם להתייעץ! יש חיילים שחושבים שאם יבקשו במצח להתייעץ, זה כבר מלמד שהם אשמים, או שיש להם מה להסתיר.
זו טעות מאוד נפוצה.
מצ"ח לא יכולים ללמוד על אשמתו של אדם, רק מעצם העובדה שהוא מתייעץ.
זו זכותו של כל אדם להתייעץ, וזה לא מלמד שהוא אשם. זה רק מלמד שהוא עומד על הזכויות שלו, וזה לגמרי בסדר.
הרבה פעמים בייעוץ ראשוני טוב, אני יודעת למנוע המשך התפתחות של התיק והחמרה של המצב. ייעוץ ראשוני טוב, אפילו יכול להביא לזה שהתיק יסגר!. לעומת זאת, אם אין יעוץ, התיק יכול להתפתח גם למצב של כתב אישום, ורישום פלילי ומאסר. הייעוץ הראשוני הוא צומת קריטית, שלפעמים לא ניתן לחזור אליה, אם פספסתם אותה.
הרבה פעמים החיילים זו הפעם הראשונה שמישהו אומר להם תבואו להיחקר, לא כולם התנסו בזה בעבר, הם בהלם, מלחיץ
התגובה ההורית הראשונה מתוך לחץ מתובלת בשיפוט: "מה עשית? , או האשמה אחרת.
לכן ההמלצה היא ראשית ומר " תודה על השיתוף, מה אני יכול לעזור?"
רק כך תבטיחו שהם יגיעו בפעם הבאה וישתפו אתכם,
תהיו שם , תעזבו את האגו
הדבר הראשון להסביר לו לאן הוא מגיע, האלמנט של החוסר וודאות , מה ישאלו אותו, לאן הוא צריך להגיע, מה יש שם, מי יישב מולו ועוד
סביר להניח שיבקשו ממך הסכמה לפוליגרף/ עימות /לתת דגימת שתן
הם לא יודעים מה מותר לך ומה לא.
לכן חשוב לקבל הסבר מקצועי לפני שמגיעים לשם.
במקרה ויוצרים קשר עם החייל/ת ובקשו ממכם להתייצב במצ"ח , דבר ראשון ההמלצה לקחת יעוץ והכוונה של עו"ד
משפחה ללא אמצעים – יש את הסנגוריה הצבאית, היא נותנת מענה, לפנות למצ"ח ולבקש סנגור צבאי
במקרה שהחייל עדיין לא הגיע פיזית למצ"ח הוא צריך לפנות לסנגוריה הצבאית באופן עצמאי
במקרה שכבר הגעת לחקירה ושאתה כבר שם , שלפו אותך ולא הספקת להתייעץ:
תדה לעו"ד הולי שוורץ על המידע החשוב הזה,
מוזמנים/ות לעקוב אחרי הולי באתר שלה
וגם בפייס בוק
ובעמוד היוטיוב שלה- שפ תוכלו להאזין לכל ההקלטות מתוכנית הרדיון "כי אני חייל"