כולנו כמבוגרים מכירים היטב את התחושה הזו שמדגדג בבטן מהתרגשות שקיבלנו הודעה מחבר/בן זוג/בעל, הודעה כזו עם תמונה של קריצה, שפתיים, לב אדום או כמה מילים טובות של געגוע אלינו, לגוף ולנכוחות שלנו.
תמיד ההודעות העלו מעלות את הדופק, נותנות תחושת ערך ושייכות, מייצרות חיבור טוב ומתחזקות את הגעגוע, את התקשורת ואת ה "ביחד" של מערכות היחסים.
ההתכתבויות האלו הן חלק מסדר היום שלנו, אנחנו משתפים את בני/בנות הזוג ברגשות שלנו, בתחושות ובעיקר בגעגוע אחד לשנייה, בצורך הזה במגע ובהתייחסות רגשית עמוקה מתווך כל הזמן.
לרוב ההתכתבויות הללו נעשות בצורה דיסקרטית עם אדם מוכר, שיש לנו אתו כברת דרך, שאנחנו מכירים היטב והן מתחזקות מערכת יחסים פיזית נוכחת ולא הכרות על בסיס הרשת בלבד.
וגם אם אנחנו כמבוגרים בוחרים לעשות סקסטינג ברשת, אנחנו כמבוגרים לוקחים אחריות, הנפש שלנו קצת יותר מחוסנת ויש לנו איזה שהוא ניסיון מיני שמאפשר לנו לבחון את המציאות ולקבל החלטות מודעות, לרוב שקולות. ולמרות כל זאת גם מבוגרים עשויים להיפגע מאוד מהסקסטינג ברשת.
אם נחזור לגיל ההתבגרות שלנו, רומנטיקה (מילה ישנה) הייתה מתווכת במכתבים, מכתבי אהבה מרגשים, עם הקדמה והמון מילים שנכתבו בכתב יד, עם אופי ורגש. שיחות הטלפון שלנו היו מדודות בזמן אסימון, נפגשנו המון, היינו, חווינו והתקשורת הייתה מאוד אישית ובגובה העיניים, היא גם הייתה אינטימית יותר, פחות מצולמת, מתועדת ובעיקר פחות מפורסמת.
בעשור האחרון חזרנו לכתיבה, אבל לכתיבה דיגיטלית, כתיבה באמצעות הודעות משודרגות עם אימוג'י, סמלים וגם תמונות של רגעים, חלקם מיניים/ארוטיים וחלקם לא.
הכל יחד ארוז היטב בתוך חבילה שקוראים לה סקסטינג. אנחנו מתביישים לתת לזה שם, זה גם קשור לבושה שלנו, של הדור שלנו (ההורים) לדבר על הנושא הזה, לתת לו ביטוי גלוי ולייצר לו שם כזה שניתן פשוט לומר במילים בלי בושה, שם שמסביר בדיוק את הכול, את ההרגשה שזה מייצר, את הקונספט של הכתיבה הזו ובעיקר את הלב שפועם ברגש, מעלה חיוך ומשאיר אותנו עם אנרגיות טובות כאלו - סקסטינג.
בעידן החדש גם בני הנוער עושים סקסטינג, מכתבי האהבה שלנו שנשלחו בדואר עם בול הוחלפו בהודעות קצרות, ממוקדות, בוטות, מלוות בתמונות וסרטונים, אימוג'י ועוד.
הקצב שונה, ההיקפים אחרים, האינטימיות אחרת. כן, הסקסטינג הוא חלק מתרבות התקשורת של בני הנוער, דרכה הם לומדים מתנסים, מסתקרנים ולעיתים גם נהנים או נפגעים.
מרגישים בעלי ערך או חסרי ערך, שמחים או עצובים, נלהבים או מדוכאים, חשופים או שמורים.
חלק מהתפקיד ההורי בעידן החדש הוא ללמוד את המרחב שבתוכו הילדים שלנו גדלים, להכיר את הבית של הנפש שלהם, ולרפד אותו בשכבות של הגנה, בשכבות של הבנה שמגיעה באמצעות ידע, שיח ובעיקר יכולת לבחון מציאות, יכולת לבחור מה נכון או לא נכון עבורם, ביטחון בגופם ובעלות עליו ממקום של ערך וחיבור רגשי.
וכן, כמו שאנחנו נדרשים לשוחח על מיניות, עונג, אהבה אנחנו צריכים לתווך גם את נושא הסקסטינג, להבין שהוא חלק מהעולם שלהם, הם משתמשים בזה כמו שאנחנו עושים מקלחת, וחשוב שנכיר את הריח של השמפו שלהם ועד כמה חזק הבושם שלו.
אז נתחיל בהגדרה של סקסטינג : התכתבות באמצעות הודעות טקסט, סרטונים, תמונות בעלי אופי מיני, התייחסות למיניות בצורה מפורשת.
ההתכתבויות הללו כיום מייצרות סיטואציות של סקס/ אקט מיני טלפוני, אמצעי תקשורתי חדש, שבני הנוער (בעיקר) עושים בו שימוש נרחב, זו פלטפורמה שהם מרגישים בה נוח, היא מאפשרת להם להיות וגם לא להיות, להיות גלויים או נסתרים, חשופים או לא ובעיקר מספקת להם ריגושים.
ובדיוק כמו שאנחנו מתייחסים למסכים, או לכל המצאה חדשה שמגיעה למרחב חיינו יש טוב ורע בכל דבר, יש גבולות שצריכים להיות נוכחים ושמורים ויש בעיקר צרכים שמחשפים מקום למימוש.
סקסטינג זו התכתבות שכוללת בתוכה התייחסות מפורשת לאקטים מיניים, שליחת תמונות ארוטיות ואפילו קיום יחסי מין בצורה טלפונית. למעשה, זהו ערוץ חדש לתקשורת מינית שלא היה קיים בעבר.
אז מה חשוב שנדע כהורים?
ראשית להבין שזה קיים, נוכח ושזו צורת התקשורת שבה בני הנוער בוחרים להשתמש כדי להכיר בני/בנות זוג. זה אמצעי שמשרת אותם ומאפשר להם להרחיב את מעגל ההיכרויות שלהם, והוא תופס תאוצה והולך ומתרחב גם בגלל הקושי של בני ובנות הנוער כיום לייצר מערכות יחסים פרונטליות. הם מתקשים להתבונן בעיניים, ביקורתיים ושיפוטיים מאוד לעצמם ולאחר, פוחדים, חוששים ומחפשים מפלט שיסייע להם להתנסות במיניות שכל כך מסקרנת אותם וגם להישאר "מוגנים" ומרוחקים.
הסקסטינג מאפשר להם להיות, לחוות, להתרגש מבלי להיחשף פרונטלית, מבלי לצאת מהבית, כשהם נשארים באזור הנוחות שלהם, מאחורי המקלדת וכשיש להם "יועצים" באון ליין בוואטסאפ שמסייעים להם להגיב, להתנהל וכו'.
התפקיד החשוב ביותר שלנו בהורות החדשה הוא לייצר עבורם אימון בשיח פרונטלי, לאפשר להם להתאמן בהפגנת רגשות, בשיח ב 4 עיניים, ביכולת ביטוי, בחיבור פיזי, במגע .... כל אלו נשארים באחריות שלנו בתוך התא המשפחתי, אנחנו נדרשים לשוחח איתם ולא בהודעות ובהקלטות אלא בשיח מתעניין, בפניות רגשית ופיזית שדרכה הם יצליחו לתרגל מציאות חיים.
אנחנו נדרשים לנהל איתם במערכות יחסים מיטביות, חזקות וכאלו שישאירו אותנו במקום שבו אנחנו ניהיה "האדם הזה שאליו פונים" ולא האדם זה שממנו מסתירים.
אנחנו נדרשים לדבר איתם על מיניות בריאה וחיבור לעונג, לדבר איתם על כבוד ועל ערכים שיאפשרו להם לקיים זוגיות בריאה ואמתית, שיאפשרו להם לנהל מערכות זוגיות של הדדיות והתחשבות ולא ריצוי וכוחנות.
כל אלו נצליח לתת להם בעיקר במודל הורי תקין וביחס מכבד שלנו אליהם, נוכחות שלנו בבית והפעלת סמכות הורית מדודה, מנהיגותיות שמאפשרת להם לחוש ביטחון ויציבות בחיים.
ועכשיו נחזור לסקסטינג שנוכח במרחב שלהם, מושפע מאוד מהחשיפה שלהם לפורנוגרפיה, ילדים במדינת ישראל חשופים לפורנוגרפיה בגיל 8!!!.
מרבית בני ובנות הנוער (80%) צופים בפורנו ברמה יומיומית, מוזנים ממנו בצורה אקטיבית או פסיבית, גם מי שלא צופה פעיל או אקטיבי, חשוף למניות בוטה ואלימה בקבוצות הוואטסאפ, האינסטגרם, טיק טוק ובמרחבי הרשת הרבים.
המיניות מוצגת שם בצורה בוטה ופרוצה ולא כמו שאנחנו נוטים לספר לעצמו בצורה "פתוחה", המיניות מייצרת ברשת סוג של תחרות, סטטוס, טייטלים ועוד. היא הפכה כיום לאמצעי למימוש צרכים חברתיים, לתחושת שייכות, לריצוי וחיקוי.
האינטימיות כמעט ולא קיימת, הגבולות מאוד לא ברורים, והסקסטינג מייצר מין מרחב שדרכו הם יכולים ללמוד, להתנסות, להכיר, לחוות וגם כביכול להישמר.
המרחב הזה מבלבל מאוד, הם חושבים שהם בטוחים, זה מרגיש מקום מוגן, הם מתחילים התכתבות סקסטינג בצ'אטים אנונימיים כשהם לא יודעים מי עומד מולם, זה מרגש ומאפשר להם להיחשף, הבושה שם נעלמת,
וכמו בכל תקשורת כזו, כל עוד הדבר נעשה מתוך רצון ובמסגרת קשר אוהב, מלא ביטחון וחיובי, וכל עוד ישנה הדדיות, זה יכול להיות כיף לשני הצדדים. תפקידנו כמבוגרים הוא לתת להם את הכלים לעשות סקסטינג באופן מיטיב ובטוח, משום שבמוקדם או במאוחר הם כנראה יעשו זאת בכל מקרה. וכמו שכתבתי כאן בטור האחרון על אינטימיות ברשתות החברתיות, גם בסקסטינג חשוב שהמסר שאנו מעבירים לילדים שלנו לא יהיה מסר שלילי של הימנעות, אלא דווקא מסר שמכיר בצדדים החיוביים של זה. כאמור, ממש כמו במיניות עצמה, גם בסקסטינג חשוב לוודא שיש רצון הדדי. לכן, חשוב ללמד אותם כי הדרך לתקשר באופן מיני דרך הרשת היא לשאול את הצד השני אם זה מתאים: "אני יכולה לכתוב לך משהו אישי?", למשל. אם לא יעשו כך, שליחת הודעה סקסית - ובוודאי תמונה אירוטית - יכולה להיחשב הטרדה מינית לכל דבר. נזמין אותם גם לשאול את עצמם: למה אני שולח.ת את ההודעה הזאת או את התמונה הזאת? האם זה בגלל מה שמצופה ממני, או כי זה באמת כיף לי ועושה לי טוב? ההבדל בין רצון לריצוי יכולת בירור עמדות היא כלי מאוד מרכזי בחינוך למיניות חיובית. התפקיד שלנו כהורים אינו לתת להם את התשובות - אלא ללמד אותם לשאול את עצמם את השאלות הנכונות. כשאנו עושים זאת, אנחנו לא רק מציידים אותם בכלי שילווה אותם גם כשאנחנו לא נמצאים, אלא גם מעבירים להם את המסר שאנחנו סומכים עליהם ולכן הם גם יכולים לסמוך על עצמם. הם יודעים הכי טוב מה נכון להם. חשוב לדבר איתם על ההבדל בין רצון לריצוי. בעוד שהראשון הוא המניע הנכון לקיום מיניות שאנו מאחלים לה, השני הוא מחלה בכל הנוגע לזוגיות טובה ומיניות חיובית. כדאי גם להסביר להם שעדיף לא לשלוח תמונות אינטימיות ואירוטיות בכלל, מכיוון שברגע שמשהו עולה לרשת - אין עליו שליטה יותר. יחד עם זאת, אם הם בכל זאת מחליטים לשלוח תמונה אירוטית, עדיף שלא יופיעו בה הפנים שלהם. אם הם בעצמם קיבלו תמונה אירוטית, שלעולם לא יפיצו אותה. חשוב להדגיש להם שמדובר בעבירה פלילית. ייתכן שרבים מכם יקראו את המלצותיי ויתפתלו באי נחת בכיסא. בעוד שאנחנו כל כך רוצים להגן ולשמור על הילדים שלנו, קשה לנו בכלל לדמיין אותם שולחים תמונות עירום ברשת. יחד עם זאת, כדי שהם יראו בנו כתובת ויתפסו אותנו כרלוונטיים לחייהם - בניגוד למה שהיה לפני 20 או 30 שנה - חשוב שניכנס לעולמם ונכיר את האינסטגרם והטיקטוק, נצחק ביחד איתם מסרטון של מישהו שהם עוקבים אחריו ונעביר להם מסר לפיו אנחנו יודעים שהעולם הווירטואלי שלהם יכול להיות עשיר ומהנה. רק כך הם יהיו פתוחים יותר וקשובים יותר בכל הנוגע לסכנות שאורבות בו. 28נעם פרינס ו27 נוספים 8 תגובות לייק תגובה שתפי