הילדים מכורים למסכים - הורים הולכים על ביצים?
כאן תוכלו להוריד את השאלון להורים - בחינה עצמית רגע לפני שמתחילים לטפל בילדים שלנו, בודקים את עצמנו, לוקחים אחריות ומתחילים את השינוי באווירה בבית, בהתבוננות של ההורים על הילדים שלהם ממקום של עוצמה ואמפטיה יחד עם תקווה ואופטימיות.
שאלון להורים - ליאורה חיים - הבית למתבגרים.pdf
סיכום של טיפים להורים
1. אין צורך להיגרר לעימותים עם הילדים, כניבה לעימות היא סוג של "הפסד" - התפקיד ההורי הוא להנחות, להפעיל סמכות ולא להיכנס לוויכוחים, החוכמה היא לדעת להישאר יציב, לא להיכנס לפינג פונג הורה ילד, להשהות תגובה ולייצר שיח ולא עימות
2. הטפות, הסברים, תחנונים, דיבור יתר - כל אלו מצביעים על קושי להפעיל את הסמכות ורצון לגייס שיתוף פעולה ממקום לא יציב, ממקום של חשש, ממקום של "תעשו לי טובה" , במקום ממקום של סמכות ואחריות.
3. זוגיות מגיעה לפני ההורות, וגם להורה יש חיים, את רצונות, צרכים - היכולת שלנו לחנך ילדים לפעול ממקום של תחושה חברתית היא משמעותית, בכל סיטואציה יש אותי כאדם ויש את האחר, מחיקה של העצמי, נתינת יתר, ריצוי. רצון לפתור קשיים ובעיות של הילד על חשבון מחיקה/ ביטול של העצמי של כהורה לרוב חוטאת למטרה ההורית ומייצרת הבנה שגויה של הילד את מציאות החיים, צומח עם תחושת "זכאות", לפעמים עם חוסר יכולת לכבד את האחר, עם חוסר יכולת להתחשב ועם חוסר יכולת להתמודד.
4. עד כמה אתם חשים משמעותיים בתוך המציאות של הילדים שלכם? עד כמה הם רואים בכם אוטוריטות, מכבדים אתכם ומוכנים לשתף, להתייעץ וגם לקבל סמכות וגבולות שמטרתם שמירה והשגחה ולא גוננות וחסות יתר. בדקו האם הפכתם מרוב רצון טוב להיות שוליים, מובנים מאליהם ובתחתית סדר העדיפויות של הילדים שלכם.
5. האם מערכת היחסים הכי יציבה והכי משמעותית של הילד שלי היא מערכת יחסים רעילה עם הסמארטפון/ מסך כל שהו? האם מערכת היחסים של המתבגר עם הנייד הפכה להיות כזו שצורכת את רוב תשומת ליבו? מנהלת אותו, שמה בעדיפות שנייה את כל השאר ?
6. עד כמה הילד שלכם מרגיש שייך בבית שלכם ? האם יש לו כיסא נח במשחק הכיסאות כשהמוזיקה עוצרת? מה תחושת השייכות שלו, האם הבית הוא עוגן משמעותי עבורו? או מקום שאין בו גבולות ואין בו השגחה, האם הבית זה מקום שדואג לרצונות שלי או לצרכים שלי ? כדי לייצר שייכות וביטחון אני צריך להיות הורה יציב ולא הורה זורם, להגדיר גבולות ממקום סמכות מצפן ערכי ולא ממקום של חולשה שמיוצגת בכוחנות.
7. לא בוחרים הורים - אתם לא צריכים להתנצל על מי שאתם, אתם צריכים להיות אחראיים ולממש את משרת ההורות, משרה קשה שתפקידה להכין את הילד לבגרות עצמאית, ליכולת להתמודד עם מציאות החיים בכבוד. הורה צריך להיות נוכח ולא זמין, נוכחות הורית, מעורבות ושמירה הם חוד החנית ביכולת שלנו כהורים לטעת בהם חוסן, שייכות, קשר וחוסן.
8. הורה צריך להיות יציב ונוכח - לא חזק ולא חלש, הוא צריך לפעול מכורח סמכותו ואחריותו על הילד, הוא צריך להיות המגדלור בבית, האור שבאמצעותו נוחתים במציאות החיים, מתמודדים איתה ומייצרים יכולת וערך, הורה שניתן להישען עליו, לגשת אליו ולהבין שהוא יציב ונוכח, לא זורם ולא סחיט, הורה שיש לו גבולות וערכים שהוא נאמן להם ודרכם הוא מחנך את הילד, הוא שולט בעצמו, מחובר היטב לערכיו ולא יוצא מכליו.
9. בדידות הורית היא קשה- בעיקר בעידן של היום, הורים צריכים להשתחרר מהבושה, להבין שהם צריכים לקבל תמיכה, ליווי וסיוע. לקבל עזרה במקום לפעול בתוך בועת הבושה, שבירת מעטה הסודיות מאזנת את הכאוס ומאפשרת להורים להתמודד ולייצר שמירה והשגחה טובים יותר, גם הורים צריכים תמיכה.
10. וודאות - סדר וצמיחה של ילדים בתוך מרחב של גבולות שומרים מייצרים ביטחון והגנה. דרשנות מייצרת חוסן ומחזקת תחושת מסוגלות, מונעת סבל ומצמצמת סיכוי להגיע למקום של התמכרות ואיבוד שליטה. מחזקת את סף התסכול ומצמצמת את תחושת חוסר האונים. סדר ומבנה ברורים, קווים אדומים, נוכחות הורית יציבה, ערכים מובילים חינוך הם משמעותיים ביכולת של ילד לצמוח בריא נפשית ורגשית, ביכולת של ילד ללמוד להתמודד עם מציאות שיש בה קשיים ואתגרים, לפתח עצמאות, ערך עצמי ויכולת לסמוך על האחר.