הטרדה מינית - להתבונן בכאב הנפש
עידן הרשתות החברתיות מהווה כר פורה להמון הטרדות מיניות, הטרדות מיניות מתרחשות היום במציאות הפרונטלית ויחד עם זאת ביתר שאת ברשתות החברתיות. שם הן נעשות בקלות יתרה, בשקט, באנונימיות ועם המון ערמומיות וניצול ציני של תמימות של ילדים/ות.
הטרדה מינית היא פגיעה ששורטת את הנפש ומשאירה בה צלקת נוכחת וכואבת. הטרדות ופגיעות מיניות מתרחשות היום בכל שכבות הגיל, בכל שכבות האוכלוסיה.
סיכום הרצאה בנושא הטרדה ופגיעה מינית - מתבגרות
"מה עושים עם המחשבות, בעיקר בלילה ...?"
"יש לכולן קרום בתולין?,
"חייב לרדת דם בפעם הראשונה...?"
למה להתלונן אם גם ככה לא יאמינו לי"
"אם הוא תפס אותי בכוח והצלחתי לברוח זה גם הטרדה מינית?"
"איך יודעים אם גמרתי ?"
"יש לי חברה שסיפרה לי ונראה לי שהייתי ממש קשובה לה, אני חייבת לספר למישהו מבוגר?"
הגעתי אופטימית,
בחיי הגעתי עם מין תחושת הקלה שהפעם ההרצאה הזו על פגיעות מיניות אולי תעבור לי קצת יותר חלק , שאולי הפעם אני אצא בלי דפיקות לב ובכלל, חשבתי לתומי לרגע שאולי התופעה הזו לא קיימת בכל מקום, רציתי לקוות שיש איים מוגנים, רחוקים מהמרכז שאולי שם יש קצת שקט לילדות תמימות לגדול בנחת.
סיימתי סדנה על חברות אמת עם תלמידי חטיבות ביניים, הם חיממו את ליבי, דברו על ערכים, על הדדיות בחברות, על ערך עצמי, נתינה, חברות פיזית כזו שנפגשים בה ומדברים בעיניים, יושרה, אפילו דברו על הגנת ילדים מפני חרמות, יצאתי משם מעודדת , ילדים מדהימים שהגיעו עם עמוד שדרה רגשי חזק, יציב ברור כזה שאולי מאפשר שמירה ומוגנות גם מפגיעות מיניות
המשכתי לקיבוץ הסמוך, הן חיכו לי במועדון של הקיבוץ, בחנו אותי היטב ובעיקר שתקו.
יש תמיד מין מתח באוויר לפני שהמילה פגיעה מינית עולה באוויר, אצלי במחשבות תמיד רצה הסטטיסטיקה והרצון שלי לחיות במין תחושה שאולי היא מוגזמת והלוואי שהיא הייתה אחרת.
אחת מכל 3 נפגעת מינית מעל גיל 12!!,
סטטיסטיקה חולנית, אני מתבוננת בהן ומנסה להבין כמה מתוכן מחביאות בתוך עצמן סוד כואב שמדמם שם וגדל לו אט אט, מציק להם ולא נותן מנוח לנפש.
דיברנו קצת על הנתונים הכואבים, המשכנו למה קורה שם בתוך הלב כשזה קורה, תמיד חשוב לי מאוד להסביר שהקיפאון והניתוק הזה שתוקף אותנו בתקיפה מינית הוא נורמלי ומובן.
ואז ברגע הזה הן מזדקפות בכיסא, מתבוננות אחת בשנייה ובעיקר זוקפות אוזניים.
אני ממשיכה ומסבירה מהי התגובה הנדרשת, מזכירה שהפגיעה המינית לוקחת מהנפגעת את הבעלות על גופן וכמה חשוב לאפשר לה עכשיו לקבל חזרה את השליטה לפחות על הטיפול בפגיעה.
ולמה זה כל כך קשה לשתף, רוב הפגיעות המיניות מדווחות רק לאחר 10 שנים, הנפש צריכה לעכל את המכה הזו שיכולה לפעמים להסתכם במילה, הערה, מבט שחודר ונכנס לתוך אינטימיות.
כן, גם על אינטימיות דיברנו ועל פורנו ואיך הוא מייצר תודעה כוזבת ומנותקת רגש, כאן אני תמיד מכניסה את האופטימיות שמחברת את המיניות לעונג, למתנה שצריך לדעת להשתמש בה עם רגשות עמוקים שמייצרים חיבור לגוף ולפרטנר ולא ריחוק מעצמנו ומהעולם.
הן התבוננו בי וגמעו כל מילה לתוכן, כולן הצליחו להניח את הניידים בצד ופשוט להקשיב, וברור לי שזה לא לכבודי, זה פשוט פגש אותן במקום שבו הן מרגישות את הפחד והחשש או במקום שבו הן מנסות לא להיות, מחפשות קצת שקט מהרעד שמקנן בתוכן היטב.
סיפרתי להם את הסיפור האישי שלי אז בגיל 13 כשהוטרדתי מינית.
ואז ברגע אחד הן שחררו את השקט והתחילו לשתף, לספר, לשאול..., דרך הסיפור האישי קל יותר לתת להן כלים שיעזרו להן להתמודד עם הכאב, לשתף בלי פחד, להסיר את האשמה מעצמן, ובעיקר יעזרו להן להימנע מפגיעה מינית.
פגיעה מינית היא לרוב נקודת "אל חזור", וכמה חשוב למנוע אותה ולהיות לא רק צודקת, אלא גם חכמה ומוגנת.
כן כן, גם מה"חברים הכי טובים שאין מצב שזה יקרה", רוב הפגיעות המיניות מתרחשות בסביבה המוכרת עם אנשים שאנחנו מכירות....
בחלק האחרון של ההרצאה ביקשתי מהן לתפוס פינה עם עצמן ולכתוב לי בעילום שם כל שאלה שמעניינת אותם, מטרידה אותן והן היו רוצות לקבל עליה תשובה.
הייתה שתיקה גמורה בחדר, כולן ניצלו את ההזדמנות לכתוב את הכאב.
כשפתחתי את הפתקים יכולתי לשער שהסטטיסטיקה נוכחת בחדר, ולצערי האופטימיות הזעירה שאתה הגעתי נעלמה לה ברגע,כשסיימתי לענות להן על כל השאלות.
סיימתי את ההרצאה הן נגשו אלי ובקשו את הטלפון שלי "עבור חברה שלי...".
תמיד מרגשות אותי השיחות של אחרי, כשהן באות לשאול רק שאלה קטנה, במבט שלהן אני יכולה לראות את הכאב הזה שצף ורואה אולי קצת תקווה, את התחושה המרירה הזו של העלבון שמרסק ומשאיר אותן בלי אויר ובלי כוח, זועק מתוכן ולא מרפה.
יצאתי משם מהורהרת, המחשבות רצות בתוכי ולא נותנות מנוח, אנחנו חייבים/ות להתעורר, להתבונן למציאות בעיניים ולעשות פה שינוי תודעתי וחינוכי עמוק.
חינוך לכבוד, חינוך ערכי שלא מקדש רק את החומר והנראות החיצונית, חייבים לייצר פה חינוך שיש בו עומק רגשי ויכולת לייצר מערכות יחסים בריאות.
אנחנו מסכמים היום שנה עם עלייה ניכרת בפגיעות מיניות, במקרי אלימות ועבריינות נוער, בשימוש בסמים ובעישון בקרב בני/ות נוער.
זה בידיים שלנו וזו האחריות שלנו לחנך למיניות חיובית שיש בה עונג, שהיא מתנה לחיים ולא עונש לחיים.היום ערב הסילבסטר, בני ובנות נוער מצפים לערב הזה, מתכוננים אליו היטב עם הרבה אלכוהול, עישון והמון הורמונים שעפים באוויר, רגע אחרי המסיבה שהן/ם יחזרו למציאות והשפעת האלכוהול תתנדף לה הם/ן עלולים למצוא את עצמם/ן פגועים/ות בנקודה שהיא "אל חזור".
תשמרו על הילדים/ות, מניעה ושמירה עדיפים על טיפול בפגיעה מינית.
תודה על הזכות הזו לטפטף קצת אור, הגנה והכוונה לנפש.
ההרצאה/ הסדנה מועברת להורים/ צוותי הוראה או לילדים ומתבגרים בכל קבוצות הגיל, בהתאם לצרכים/ לקשיים/ לאתגרים. כל סדנה נבנית בצורה מותאמת לקהל, בעיקר למול מטרות ספציפציות שמוגדרות מראש.
קישור להאזנה לתוכניות הרדיו שלי שעוסקות במיניות בגיל ההתבגרות:
תוכניות הרדיו שלי - מתבגרים על זה - הרדיו החברתי הראשון - מארחת את ד"ר מתן אלעמי יו"ר החברה הישראלית לגניקולוגיה של ילדות ומתבגרות , רופא בכיר בלניאדו - ומנהל מחלקת הריון בסיכון.מתנדב פעיל בדלת פתוחה- מרפאה ליעוץ למתבגרות.
סטיות מיניות של בני נוער - אחד הנושאים המרתקים והחשובים שכל הורה למתבגר/ת צריכים לשמוע עם ד"ר טל יעקובוביץ,קרמינולוג, חוקר ומרצה
לעוד תוכניות:
שיחה עם - אשת חינוך, חוקרת , מנחת סדנאות בנושא חינוך מיני- איך מחנכים למיניות מיטיבה בעידן של רשתות חברתיות מעבירות מסרים אחרים.
שיחה עם לי ראובני - מדריכה ומטפלת מינית מוסמכת, בעלת טור בעיתון הארץ, שיחה על מתבגרים/ות בחופש הגדול, איך ניראית האיטימיות שלהםן, איך הםן חווים אותה/ מבינים/ות אותה ? מה התפקיד שלנו כהורים בזמן הקריטי הזה, איך חינוך ושיח יכולים למנוע התנהגויות מיניות מסוכנות?