סמכות הורית בונה חוסן רגשי ונפשי

תחום הפרעות ההתנהגות הוא תחום מורכב וקשה לטיפול, הוא מלווה בהמון התנגדות לטיפול מצד המתבגרים/הילדים, הם מתקשים להתמסר לטיפול ובטח שאינם מעוניינים בשינוי.
מנגד, ההורים אובדי עצות מייחלים לשקט ושליטה בכל הכוח, מבקשים "שקט תעשייתי", רוגע ושלווה ולעיתים מתחילים "ללכת על ביצים", "לעגל פינות", "להיות עיוורים" מה שמחזק עוד יותר את הפרעת ההתנהגות ומתחת לפני השטח את הכאב של המתבגר/הילד.

בעשור האחרון אנחנו עדים לעלייה של כ 400% בתופעות של הפרעות התנהגות (בעיקר בקרב מתבגרים).

ההשערה המרכזית מצביעה על תמורות בהורות, חינוך והתנהלות הורית שמתקשה לספק סמכות יציבה, לעיתים מעבירה מסרים סותרים, גוננות יתר, שיח תפעולי והמון שפע חומרי שניתן כפיצוי, פינוק

שירותים מיותרים הפכו להיות עניין שבשגרה - מקובל "נורמלי", ילדים חווים הזנחה רגשית לצד שפע חומרי והמון תחושות של בדידות, תלישות, העדר שייכות, תחרות, קנאה ועוד.

ההורות של העידן החדש מנסה לסדר את המציאות ולהתאים אותה לקשיים של הילד/המתבגר ולא מאפשרת התמודדות ופיתוח חוסן, עמידות במצוקה.

ילדים ומתבגרים כיום מתנהלים במציאות מורכבת מאוד עם סף תסכול נמוך מאוד, תחושת ערך מעורערת, תחושת חוסר אונים והמון התקפות זעם, בעיות רגשיות, אלימות, התמכרויות למסכים/ חומרים משני תודעה כבריחה מהתמודדות, כל אלו  מערערעים  את השלווה והחוסן ומונעים מהם התגברות והתמודדות מול מציאות החיים, מייצרים תלות רגשית ופיזית, תובענות ולא מעט תסכול.

תפקידי הסמכות ההורית היציבה הוא לאפשר להם לבנות עמוד שדרה רגשי, לבחון מציאות ובעיקר לאפשר להם שקט ומקום מבטחים, גבולות שומרים ויציבים, נוכחות הורית משמעותית, השגחה במציאות מסוכנת והמון המון יציבות בתוך החיים הסוערים שלהם.

סמכות הורית יציבה היא "מגן הנפש" של ילדים ומתבגרים והיא נדרשת היום יותר מאי פעם, הליכה על ביצים, חשש הורי, גוננות, פיצוי וכו' מייצרים החלשה הירואית, ילדים שגדלים בלי יכולת להתמודד עם מציאות ומתקשים להתחיל את החיים הבוגרים שלהם בצורה עצמאית.

כשגוננות יתר ופיצוי נכנסים לתמונה יחד עם "הליכה על ביצים" וחשש הורי התוצאה היא נכות רגשת, ריחוק, ניתוק, הרחקה והסלמה של התנהגות לא אדפטיבית, ככה בדיוק מגדלים "מפלצת" שהופכת לתובענית, חלשה, נתמכת וגם אלימה כלפינו כהורים. 

הנה עבורכם הקלטה של הרצאה שלי בנושא - תלחצו על התמונה