ילדים/מתבגרים שמטילים אימה בבית, הורים שמרגישים שהטרור נכנס להם לתא המשפחתי, מתבגרים שמאיימים על הוריהם גם בלי מילים, הורים שחוששים לפעול כדי להימנע מעימות. המסך לרוב הוא הטריגר המוביל, אנחנו מתחרים מולו על תשומת הלב של הילדים שלנו שנמצאים מנותקים היטב כשהם מולו, הם לא יכולים בלעדיו ואנחנו שבויים במחשבה שגויה שבלי זה לא יהיו להם חברים... ככה אנחנו משאירים אותם מוזנחים בסבל של עצמם, במחשבה שאנחנו מונעים עימות ותסכול (בעיקר של עצמנו) אנחנו בעצם מונעים מהם מציאות והבנת מציאות.