היא התיישבה מולי עם מבט מושפל, נערה מתבגרת שמטופלת אצלי מספר שבועות, משהו בגוף שלה היה עצור. היא הגיעה מוטרדת מאוד, משהו במבט שלה היה קפוא. שאלתי לשלומה, היא שתקה שתיקה ארוכה, בלעה את הדמעות, השפילה מבט ואמרה לי "אני חייבת חבר, אני חייבת לשכב עם מישהו כבר". לכולן יש בני זוג, כולן שכבו כבר, רק אני אפילו חבר אין לי .... אני מרגישה שאף פעם לא יהיה לי מישהו שיאהב אותי. היא רק בכיתה ח' באחת החטיבות בעיר, יש בה תמימות ילדית שכל כך בא לי שתישאר לה, תמימות בריאה של ילדה בת 14 שרוצה להיות כמו כולם. ויחד עם זאת רגשית היא לא שם, הזירה המינית מוכרת לה רק מסיפורים, היא עדיין לא מוכנה להיות שם וכמה זה נפלא בעיני.