כל נושא המיניות בגיל ההתבגרות הוא נושא מורכב שסביבו יש המון בושה ושתיקה מחד. ומנגד, בקרב המתבגרים/ות יש סוג של פתיחות, שלא לומר פריצות ושיח חופשי לעיתים אפילו בוטה בנושא המיניות.
שיח מיני הוא נושא מרכזי בחינוך ילדים ומתבגרים למיניות בריאה וליכולת לחוות עונג ואושר ממין ולא רק שימוש במין כאמצעי ריצוי או אמצעי רבייה. כשאני מתבוננת בשיח על מיניות לפני כ 30 שנים, בעצם לפני דור אחד או שניים בלבד אני למדה שהייתה בעיקר שתיקה, בושה, הסתרה והמון חושך.
אז, המשמעות של המיניות הייתה בעיקר לצורכי התרבות, השיח היה שיח רפואי ושמרני מאוד שסבב סביב הימנעות מכניסה להריון, שמירה על הבתולין ובעיקר כבוד המשפחה. העידן הטכנולוגי, תרבות השפע והשינויים התרבותיים שחלו במהלך העשור האחרון הביאו איתם בשורות טובות ומתקדמות לצד הורים עסוקים שנמצאים בנוכחות הורית ירודה, בעיקר בעיסוק סביב הקריירה, הגשמה עצמית ושפע.
כל נושא הרשתות החברתיות ועידן המדיה מאפשר הפצת מידע לכלל האנושות בלחיצת כפתור, היכולת הזו שווה המון כסף ומאפשרת שימוש בילדים שלנו ובאנושות כולה כדי להרוויח כסף. מכאן ועד למיניות ולשימוש במיניות כאמצעי כוחני הדרך הייתה קצרה מאוד והילדים שלנו נמצאים היום בתוך מרחב פורנוגרפי במשך רוב שעות היממה. אתרי המין, הפורנוגרפיה, עמודי האינסטגרם, הקודים החברתיים שמקדשים את הנראות החיצונית יחד עם קודי חיקוי שלא ניתנים להשגה, מקדשים יופי ללא רגשות משפיעים ומחנכים את בני הנוער, האזרחים של מחר למיניות אלימה, מרצה(ריצוי) נטולת רגש, פרוצה, ללא כבוד מינלי לגוף ולנשמה של בני הנוער.
המחירים הנפשיים והתרבותיים לא מאחרים להגיע, ילדים ומתבגרים נמצאים היום תחת לחצים נפשיים קשים, בדידות, תסכול וחרדה. הפורנוגרפיה הפכה לסוג של מקדש שנמצא זמין, חינמי ומאפשר להם לקבל חיזוק חיובי ללא מאמץ. מיניות האישה, איבריה שאמורים להיות מוצנעים ואישיים הפכו לנחלת הכלל ולשיח פתוח וחופשי שאין בו טיפה של אינטימיות.
כדי ללמוד לעומק עם מה מתמודדים מתבגרות/ים היום, מה הטרנדים החדשים בתחום המיניות הנשית ובכלל, וגם כדי לשמוע ממקור ראשון מה הן חוות בעולמן האישי, ראיינתי את ד"ר אלעמי, רופא נשים ואנדוקרינולוג שמטפל במתבגרות, מתנדב גם ב"דלת פתוחה" בסיוע לנפגעות תקיפה מינית ריאיון שהשאיר גם אותי עם הלסת שמוטה, פתח בפני צוהר לתוך עולמם ואני חושבת שכל הורה חייב לקרוא את הריאיון החשוב הזה ולהבין היטב מה המשמעות של שיח על מיניות בתוך הבית, כמה חשוב לייצר את העוגן המרכזי הזה שמייצר יציבות ובעיקר כמה חשוב לתת להם נקודת ייחוס משמעותית למה היא מיניות בריאה ומענגת למול המיניות שאותה הם למדים לבד, בעיקר דרך המרחב הפורנוגרפי שבו הם גדלים, המטרה היא לספק להם יכולת חשיבה ביקורתית, יציבות מחשבית, דעה ועמדה מגובשים היטב שיגנו עליהם בתול הג'ונגל של גיל התבגרות החדש.
אני מרגיש שכל נושא המיניות וגוף האישה נמצאים במקום מאוד קטן וחשוך, יש מתבגרות המתחילות היום את ההתנסויות המיניות שלהן סביב גיל 12, כשאחת המוטיבציות להתנסות בגיל כל כך צעיר, שהן מציינות בפניי, היא התחרות שבין הבנות, וכל האמצעים כשרים. הבעיה המרכזית היא חוסר בשלות רגשית להתנסויות הללו, הן עושות את זה כדי להיות כמו כולן ,"גם אני קיימתי יחסי מין", ולא מתוך הבנה של מערכות יחסים.
כשאני פוגש אותן אני מנסה לבדוק מה המוטיבציות שמניעות אותן. למשל, המוטיבציה לבצע מין אוראלי בנער/גבר. לא נראה לי שבגיל 12 או 16 הן מכניסות איבר מין של גבר לפה שלהן כי הן מרגישות צורך אמיתי, או עניין כנה או הנאה. כל נושא ההנאה מיחסי מין, המהות שלשמה מקיימים יחסי מין בגיל צעיר ולפני חתונה הוא הנאה, עונג, חיבור, אינטימיות, העמקת יחסים. סקר שנעשה בארצות הבית בקרב מתבגרות שבדק הנאה מיחסי מין מסביר את הפער הבסיסי בהבנה של מתבגרות את תפקידה של מערכת מינית. מתבגרות נשאלו כיצד הן מדרגות הצלחה ביחסי מין?, מה נחשב עבורן הצלחה ? למרות כל הפתיחות בעידן הזה עדיין מתבגרות דרגו הצלחה/ הנאה מיחסי מין
תובנות קשות שדרכן ניתן להבין איך בנות (צעירות) מבינות את תפקידן במערכת מינית, הן נמצאות שם ככלי שרת כדי לרצות את הסביבה, את הקודים החברתיים ואת הגבר. אין מקום לעצמן בתוך כל המערכת הזו. הן לא בחרו לציין שהן הגיעו לסיפוק מיני או הנאה ואושר כששואלים נערים מתבגרים מה המדד שלהם להצלחה ביחסי מין התשובה שלהם ברורה : אורגזמה.
אני מטפל בהמון חיילות צעירות, מבחינתי כאבים סביב יחסי מין זו מגפה, 50 אחוז מהן מדווחות על כאבים ביחסי מין.
ההבנה הראשונה שלי היא כדי שאשה (מתבגרת בת 18) תרגיש בנוח לשוחח עם מישהו (גבר או אישה) על יחסי המין שלה חייב להיות מקום בטוח ולא שיפוטי. אני מבין שנכון שתהיה סקרנות טבעית לחקר המיניות שלהן, אבל זה חייב להיות מותאם גם לרגש ולגוף שלהן. הן גם צופות בפורנוגרפיה וחושבות לעצמן שאולי ככה זה צריך להיראות, גרוע יותר היא ההבנה שלהן למודל של הנאה ועונג , הן מבינות שככה זה אמור להיות נעים, בפועל הן סובלות. פציעות אנאליות סביב גיל 13/14, הצפייה בפורנו באופן יזום וגם המרחב שבו הן גדלות משפיעים עליהן ועל ההתנסויות שלהם/ן.
הם מתנסים/ות בכל דבר, אני מטפל בלא מעט פציעות אנאליות של בנות צעירות בגיל 13-14 ואלו פציעות לא נעימות כלל.
הן כביכול מעוניינות לשמור על הבתולין, אז הן מקיימות יחסים אנאליים בנות מהמגזר החרדי, דתי. אנחנו מדברים על מתבגרות צעירות מאוד (13+) שלא מבינות איזה מוכנות צריך בכלל ברמה הרגשית והנפשית ועד כמה מעבר לרצון לשמור על הבתולין הן לגמרי לא מבינות במה הן מתנסות, ואיזה נזק הן גורמות לעצמן ברמה הרגשית.
אני בהחלט מנצל את ההזדמנות בצורה לא שיפוטית ולא ביקורתית לאפשר להן להבין כמה דברים חשובים על הפורנוגרפיה ועל מי שנמצא שם, התיווך הזה הוא כל כך חשוב עבורן, הן נמצאות שם לבד ועושות פרשנות שגויה בהחלט. אני בעיקר מסביר להן ש 50% מהשחקניות שם מתאבדות, 75% מהגברים לוקחים כדורים כדי לשפר ביצועים.
מסביר שמה שקורה שם זה לא המציאות וזו לא הדרך לקיים יחסי מין, מדבר איתן על פרטיות ואינטימיות, לשיחה הזו יש המון משמעות, הן מקשיבות וזה מחזק אותן ועוזר להן לצאת מהמצב של הריצוי, והחיקוי ולהתחבר למי שהן, לגוף שלהן וליכולת שלהן לחוות עונג.
יש לי המון דוגמאות מהקליניקה שדרכן אני מבין איך בנות הנוער תוספות את מיקומן במערכת מינית, עד כמה הן מבטלות את עצמן ונמצאות שם עבור הגבר, בתפקיד שבו תפקידן לגרום לגבר עונג והן לא בתוך המשוואה.
והנה דוגמה לשיחה עם מתבגרת אצלי בקליניקה:
מתבגרת שמגיעה וטוענת שכואב לה בעת קיום יחסי המין
אני שואל אותה: כואב לך, למה את עושה ?
והתשובה היא : מה אתה רוצה ? שהוא יבוא פעם בשבועיים ואני לא אתן לו ? אתה רוצה שהוא יעזוב אותי ?
זה עובר מאחת לשנייה, כך הן גם דואגות "לכוון" את המחזור החודשי כדי להיות מוכנות עבורו כשהוא מגיע ויוכל לספק את היצר שלו, שוב העונג שלה לא נמצא במשוואה הזו. אין שום מקום לעונג, המוטיבציות האלו מוחדרות במגרש החברתי תרבותי מגיל צעיר מאוד זה עניין של שליטה בכל הרמות, בגיל מבוגר יותר זה זולג גם לשליטה כלכלית, לאלימות ולהתייחסות לאשה כחפץ, כאן זה מתחיל, בגיל צעיר מאוד תחת קודים חברתיים שגויים ומבלבלים.
לאורך השנים הנושא של בתולין היה אמצעי לשליטה כלכלית ולרווח כלכלי, אם היא לא בתולה היא לא רווחית ויש כאן עניין רפואי שחשוב להבין אותו, אנחנו מבחינה גופנית/ רפואית לא יכולים לומר אם מישהי בתולה או לא. יש הרבה מתבגרות מהחברה דתית לאומית שמגיעות לצבא וחייבות להישאר בתולות, ויש גם פה בלבול בהגדרה של מה זה בתולה?
מי שחוותה אורגזמה וביצעה מין אנאלי עדיין נחשבת בתולה? כי היא יכולה להביא סדין אדום בערב הכלולות? מבחינתן חדירה נרתיקית ראשונה היא הסימן לאות הקלון של "לא בתולה" לפני החתונה.
אני עובד במרכזים לטיפול אקוטי ותקיפה מינית לפעמים אני רואה ממש קרע בקרום הבתולים, משהו שהוא ברור כתוצאה מתקיפה, לפעמים הקרום יודע להחלים ולא יראו פגיעה ולפעמים לא. 40 אחוז מהבנות לא מדממות בפעם הראשונה, כלומר הקרום לא נבקע, או שהוא אלסטי או שהוא פשוט לא מדמם, ולצערי יש נשים שמשלמות על זה בחייהן.
אני מוצא את עצמי כל סוף שבוע תופר קרומי בתולין של נערות מוסלמיות. מחד, אני לא רוצה לשתף פעולה עם התרבות הזו, ומצד שני אני לא רוצה שהן ינודו או חלילה וחס תירצחנה. לצערי זה קיים גם בחברות שמרניות יהודיות ולא רק במגזר הערבי.
בקרב המון מתבגרות מהמגזר החילוני להיות בתולה זה פדיחה, הן חייבות לגמרו עם זה, יש כאלו שמחפשות מגע מיני כדי "לא להיות בתולות", כדי לומר עשיתי את זה, אני שווה, והן נפגעות בנפש שלהן.
זה בדיוק חלק מהעניין ומהקושי שלי לשתף פעולה עם הנושא הזה, זה עלול ליצור חוויה טראומטית מבחינת כאב של הנערה יש בחורות דתיות שעושות מין אנאלי (חדירה בפי הטבעת) ומגיעות פצועות מהדבר הזה אני מאוד רוצה להאמין שזו רק טיפה בים, אבל מבחינתי זו נפש אחת שאני מציל וזה משמעותי עבורי.
עד כמה לחברות האופנה ולקודים החברתיים יש השפעה על נושא המיניות של מתבגרו/ים צעירים/ות לדעתך?
אני סבור שחברות האופנה, הקוסמטיקה ושוק הניתוחים הקוסמטיים דואגים לזה שבנות ונשים יקומו כל בוקר וישאלו את עצמן
"מה אני צריכה לתקן אצלי ?" "מה אני צריכה לסדר לטובת החברה?" זה מציף אותם כל שעות היממה, בפריים טיים, בהישרדות, באח הגדול וכו'
אני רוצה להתייחס לנושא דרך דוגמה קלסית הסרת שיער בעידן החדש, עד 1920 נשים לא היו מסירות שיער בכלל, כיום מקובל להסיר שיער מכל מקום בגוף, כולל מהפות ומהפין בצורה מלאה. זה הטרנד וככה הן והם מרגישות/ים מושכות/ים יותר וראויות/ים יותר. לי חשוב לדבר בעיקר עם הבנות על המחיר של הסרת שיער מכל הגוף ובעיקר מהפות. אנחנו רואים היום דברים שלפני 20 שנה שאני למדתי רפואה פחות ראינו אותם.
קצת היסטוריה, כפי שציינת בפתיח שיח על מיניות ובטח מיניות של נשים לא דובר אז, לא נתנו שם לאברי המין, קראו להם בכל מיני שמות. פות – לא מדוברת פין – פיפי בולבול. כשמדברים על בנות, מהבטן קופצים ישר לברכיים, החברה לא נתנה שם לאברי המין וכשאין שם זה הופך לבושה.
ואיפה זה בא לידי ביטוי הלכה למעשה?, זה מתחיל בשיח על הפרשות וריחות וכל הדברים הללו מודחקים, מוסתרים, לא עולים לשיח, כי זה בושה. המון בנות בטוחות שהן לא בסדר, שהן לא תקינות "יש לי הפרשות" , "לא אמור להיות ככה", "זה מסריח", איכס וכו'.
כשאני שואל אותן מאיפה היא יודעת שזה לא אמור להיות ככה, התשובה שאני מקבל היא "ראיתי בפורנו", או "אמרו לי", "כולם ככה..." וזה ממשיך בניתוחים לעיצוב הפות חשוב לי לציין שעדיין, בדגש על עדיין, ניתוחי חיתוך שפתי הפות לא נפוץ בארץ, אבל זה קורה וזה רק עניין של זמן. היו לי מקרים שאימהות היו מגיעות עם המתבגרות (בנות 16) ומבקשות ל"תקן את הפות" "תראה מה יש לה שם השפתיים בולטות" באיזה דימוי גוף נמצאת אימא שהיא מביאה את הבת שלה ומכניסה בה חוסר ביטחון כזה?. למה חברתית אנחנו ממשיכים לשתף פעולה עם המודלים האלו ?
נושא שמטריד הרבה מתבגרות צעירות וגם בוגרות יותר, זה מתחיל בגיל 12, כמובן שיש עליה ברמת האסטרוגן לקראת הווסת הראשונה. ההפרשות הנרתיקיות הן מצוואר הרחם, לא מהנרתיק. צוואר הרחם משנה את ההפרשות שלו בהתאם לשלב במחזור, בשלב שלפני המחזור יש יותר אסטרוגן ולכן ההפרשה היא יותר מימית ושקופה, בשלב השני של אחרי הביוץ יש יותר פרוגסטרון ולכן ההפרשה היא צהובה וסמיכה הפרשה שהיא הפרשה תקינה, שהופכת להיות צהובה יותר ויותר סמיכה לעיתים גורמת לתחושה שמשהו לא בסדר אצלן "אולי אני לא נקייה מספיק ?"
וגם פה לפורנו יש השפעה, שם לא רואים את זה, זה כביכול לא אמור להיות הן צופות שם בפותות שחתכו אותם וניתחו אותם, והשפתיים הפנימיות (לא הקטנות) כי לעיתים השפתיים הפנימיות גדולות יותר וזה תקין וזה בסדר, השפתיים הפנימיות לא חייבות להיות קטנות יותר, ההתעסקות בצורה של הפות ובצילומי התקריב לתוך הפות הי נוראית. בעבר זה היה סביב השיער ברגליים, התחילו לשפוט את השערות ברגליים שהתחילו ללכת עם חצאיות קצרות, עכשיו הפות חשוף יותר ועומד כל הזמן למבחן ולשיפוט של כולם וזאת למרות העובדה שפה מדובר במשהו פרטי, אינטימי ויש הבדל בין רגליים לפות.
בני נוער חשופים למדיה, לשיח הציבורי, הפרסומות, תכוניות הריאליטי שמייצרים בלבול וחוסר הבנה של המציאות. בני הנוער מבינים שהאיבר המין הוא ציבורי ופחות פרטי ואינטימי, אני לפעמים נדהם מההבנה של בנות נוער בנושא הזה, הקלות שבה הן שולחות לי תמונות של הפות או משהו כזה גם כשיש דברים בגו, היא בלתי נסבלת, אין שם שום חיבור לגוף ולאינטימיות שלהן, פשוט נתק מוחלט. יש כאן סוג של ניכור, במקום חיבור למיניות ולגוף שלהן הפות שלי הוא לשימוש של מישהו אחר , אני אטפל בה ואעשה לה קוסמטיקה כדי שמשהו אחר ייהנה ממנה וגם יקבל אותי ויתייג אותי על פי המראה של הפות שלי.
מעבר לטיפוח החיצוני הן גם מקפידות לעשות בדיקה פעם בשנה אצל רופא נשים, הרבה נשים מגיעות אלי לבדיקה בלי סיבה , אני נגד הבדיקה שגרתית אין הוכחה מדעית שהבדיקות האלו למעט פאפ תורמות למניעה של מחלות, חינכו אותנו ככה אבל זה לא רלוונטי בפות וברחם זה לא מונע בדיקה צריך רק כשיש תלונה, בדיוק כמו שלא בודקים פין כל שנה. למעט, כמובן בדיקת PAP לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, אחת ל 3 שנים.
גם דברים שאני מסביר למתבגרות על פיזיולוגיה תקינה, הן מתקשות לקבל ועונות לי "אני עדיין לא מוכנה שזה יהיה " הבעיה בשטיפות האינטימיות זה אם כל חטאת, אותן הפרשות שאמורות לשמור על הנרתיק לח ולשמור על החיידקים הטובים שיש בנרתיק נשטפות ומיובשות בצורה אובססיבית, מישהו גרם לאנשים להיגעל מזה, וגרוע מכל לנשים להיגעל מהגוף שלהן.
העידן החדש, התעשייה יצרו את המודל הזה בדיוק כמו המודל של הסרת השיער אצל גברים, פעם שיער היה סמל הגבריות ופתאום זה נהיה מגעיל
הוכל מגיע מהמשטור של האופנה, מודלי הפנטזיה של יצרני האופנה, דמויות נעריות. הדוגמניות נהיו שטוחות עם אגן צר וכו' ולא מדברים על זה, ממשיכים בכניעה ורצים אחרי העדר לעבר צו האופנה החדש, ולעיתים רק עצם השיחה עם הנערה, על הנושאים הללו יכולה לעזור. בדיוק כמו שהוציאו פדים בריחות ענבים ותות, למה פות צריכה להריח בריח של ענבים ? לטובת מה ?
כמה אנחנו מקדמים ריחוק מהטבעי שלנו מהגוף שלנו , וכל זה לטובת מי ? זה מה שאנחנו מלמדים את המתבגרות/ים שלנו, מעניין לדעת שזה קורה הרבה פחות במערכות יחסים לסביות, הן דווקא מדווחות על הנאה מינית טובה הן לא צריכות לשחק את המשחק הזה, הן לא כפופות למודל שיחסי מין צריך להיראות בצורה מסוימת והחדירה היא לא המטרה, היחסים הם המטרה, ההנאה היא המטרה מה זה הביטוי הזה שהומצא – משחק מקדים ? זה כאילו שנמוך של מערכות היחסים, הכתר של המערכת זה חדירה, הגביע הקדוש זה החדירה הנרתיקית אם אין את זה, "לא שווה" כל פעילות אחרת אוננות, חיבוק, נשיקה וכו' כבר לא שווה.
אישה בוגרת שיש לה ילדים בבית והיא לא שקטה נפשית – לא תצליח להגיע לאורגזמה. אם היא מפחדת שמישהו יכנס היא לא תצליח להנות. נערה שמקיימת יחסי מין כשהיא בחרדה, האם יכאב ? , האם אני אספק את הסחורה?, האם יש לי ריח?, הפות שלי ניראית בסדר?, הוא יאהב את מה שהוא רואה? זה עומד בסטנדרט ? כל המחשבות האלו מייצרות חרדה, ולא מאפשרות הנאה, הנרתיק נשאר יבש, והן סובלות מכאבים ביחסי המין, לא נהנות ורק מחכות שזה יחלוף.
"לא עומד לי" בעיות זקפה בגיל 15- מתבגרים גם הפכו לקורבנות – חרדת ביצוע בגילאים צעירים?
גם הבנים היום סוג של קורבן הגבר בחברה המערבית מודד את עצמו בצורה כמותית, למי יש יותר גדול , מי החזיק יותר זמן, מי שכב יותר .., עם התנסה עם יותר בנות וכו'
בנים מגיעים היום לחרדת ביצוע בגילאים צעירים, "לא עומד לי" בעיות זקפה בגיל 15! , לא היה דבר כזה אני מכיר חד משמעית ילדים עם בעיות זקפה, הייתי מתנדב ב"דלת פתוחה" גם בנים צעירים מתלוננים לא מצליחים לגמור, לא מתגרים, אין זקפה... הם מורגלים לפורנו, ואז כשהם מגיעים לאקט במציאות זה לא קורה, זו הדרך של אתרי הפורנו להמשיך להרוויח, כביכול בחינם.
זה עובד על דופמין כמו התמכרות לכל דבר סף הגירו עולה, קטגוריות, מסכים נוספים לצפייה זה הורס את היכולת לתקשר עם הגוף שלך, ההנאה מופעלת חיצונית, הם הופכים להיות מאוד אלימים, המין שלהם אלים. הם נמדדים לפי היכולת של הגבר לגמור נקודה.
וכך גם הם מעריכים את עצמם, הערך העצמי נמדד על פי זה בלבד
קשה מאוד לעשות מחקרים על מתבגרים, זה מחייב הסכמת הורים ולכן זה מאוד קשה לעשות מחקרי שאלונים גם לא במשרד החינוך, היה ניסיון להכניס אמצעי מניעה בגיל 14 בהמשך לזה שהחוק מאפשר לעשות הפסקת הריון בגיל 14, ללא אישור הורים. מאושר להרדים להפלה, לתת אמצעי מניעה בגיל הזה לא מאושר!.
הדברים האלו הם לא מחלה רפואית הם מחלה תרבותית אנחנו מפקידים את הילדים שלנו ברשת, בעצם זה שאנחנו מתקשים וקשה לנו לעסוק בנושא, לחלקנו יש את הקשיים שלנו שקשורים באמונות המגבילות והעבר שנמצא אצלנו עמוק בתוכנו אם אנחנו לא נעשה את בירור העמדות עם עצמנו, יהיה לנו קשה לגשת לילדים שלנו ולתווך להם את המציאות.
לא הכול אנחנו חייבים לאהוב ולקבל, אבל אנחנו חייבים להכיר ולדעת, ולאפשר שיח לא שיפוטי ולא ביקורתי ,הילדים לא "כרטיס הביקור". הורה יכול לומר יש ערכים מסוימים שאני ארצה שתגדל לאורם, מותר לך גם לאכזב אותי אוהב אותך בכל מקרה
יש סיבה שהשיער נמצא שם, יש לו תפקיד. זה תמיד מתחבר לדימוי גוף ולתחושת הערך שלי את עצמי למול המודלים החברתיים. כשאני פוגש מתבגרות שמסירות את השיער מהפות בצורה מלאה אני לא אגיד להן שזה לא בסדר, אבל זה לא בריא בדיוק כמו עישון, אני מנסה להבין מה המוטיבציה, מה גורם לה לעשות את זה.
התשובות שאני מקבל ממתבגרות וגם ממתבגרים הן : "אני מרגיש יפה ככה", "שיער שם זה מגעיל מי יגע בי?" "מה אתה רוצה שהוא יגעל ממני ?" אני עונה להם שאני רוצה שהן ירגישו טוב עם עצמן ויבינו גם את המחירים
יש יותר סיכוי שיהיה לך פצעים חתכים ,פיליקולים מזוהמים, זקיקי שיער לייזר, אודם, רגישות, גרד כשאין שיער .
הן יורדות לרזולוציה חולנית,אף אחת לא באמת ורודה, אנחנו לא בובות ברבי, יש לכולנו פיגמנטציה.
כדי שפי הטבעת יראה ורוד כמו בפרונו הם מכנסים את עצמן/ם לטיפולים שעלולים לסכן את הבריאות שלהם, אין לי מושג איזה חומרים שמים שם, זה אמור להיות חום והופך לורוד.
המודל הופך להיות ילדותי, נערי דברים שלא יהיו ברי השגה, כאלו שישאירו את בני ובנוצ הנוער במקום של חוסר שביעות רצון מעצמם, זה גם תלוי תקציב מי שלא יהיה לו איך לעשות את זה, י/תחשב פשוט לא שווה, לא טוב/ה זה גורם לרגרסיה, מביא לסיטואציה שהם לא מסכימים לקיים יחסי מין
למשל ביפן עושים סקס עם בובות ועם רובוטים, נמצאים בסכנת הכחדה, למעלה מ 50% מהזוגות ביפן לא מקיימים יחסי מין.
אנימה – הנטאי, טכנולוגיה שיצרת ניכור עצמי.
כשאני הייתי נער היינו יוצאים לגולדן בר, היינו שותים "בקטנה". היום שותים כדי להשתכר ופשוט "לא להיות" ואז עוסקים בפעילות מינית.
כשבודקים איתם "איך היה?" לא זוכר/ת כלום, למה עשית את זה ? לא זוכר/ת חוויה
התשובה היא שזה לא מעניין העיקר שהיא/וא יכול/ה לספר שהיא/וא היה/תה שם זה נובע מחרדה מאוד גדולה, הביקורת העצמית מאוד גדולה, הם לא יכולים לעמוד בקודים החברתיים, זה בלתי אפשרי, אז האלכוהול מאפשר להם להיות שם ב"כאילו", מאפשר להם להיות תחת השפעה של אלכוהול וזה האליבי שלהם, כך הם מצלחים להיות במציאות, רק כך הם מצליחים להשתחרר מהקיפאון ומהחרדה וזה ממשיך לעוד תחומים, לבגדים שהכול מאוד קיצוני כדי לעמוד בקודים, להתנהגות, לנראות, לשיח
הן קופאות מקור ועדיין ככה הן ילכו כי ככה צריך ללכת, מודלים של הדוגמניות זה הזיה, מתבגרות לא עומדות מול זה
כלפי הגבר הישראלי והמיניות הגברית יש כיום יותר פתיחות ועדיין נערים ששוכבים עם החברה שלהם וזה כואב לה זה לא שונה מאוננות, זה שאתה נמצא בתוך גוף של מישהי והיא סובלת אין פה יחסי מין, זה כמו לאונן בגוף של מישהי.
למיניות הנשית אין לגיטימציה, כשאישה רוצה להנות גם, החברה מציגה אותה כשרמוטה או זונה.
אנחנו לא מטפלים בנושא הזה, אם לא נטפל בסיבות השורש, בשיח על מיניות, גם מול הטלוויזיה בפריים טיים שגם המרחב רווי במיניות, לעיתים אפילו בוטה, בעיקר בתוכניות כמו באח הגדול והישרדות.
אני רוצה לדמיין מה היה קורה עם אסי בוזגלו היה מתהלך על האי עם בגד ים חוטיני כשכל ה"חבילה" הייתה לנו מול העיניים, האם גם אז זה היה סביר ונכון לכולנו?
כל הערך העצמי נבנה על דברים חיצוניים, הטלוויזיה מחנכת את הנוער שאם אתה לא "כוכב נולד" ואין לך עוקבים אתה לא שווה, תחושת הערך העצמי היא פייק, למעשה בסוף אנחנו רוצים חברים מקובלים לא רוצים להיות שונים, הנוער מסתובב עם התחושות האלו כל הזמן, זה לא הילדים זה אנחנו ההורים/החברה, אנחנו לא נמצאים שם לתווך את זה, יש לנו חובה לתווך את הנושא הזה ולדבר איתם על מיניות בריאה.
מספיק שנגרום להם לחשוב טיפה אחרת על מי שולט בך אולי ישי סיכוי קטן שמשהו יתעורר בתוך הניצוץ הזה. הרבה יותר קל לקחת עוגה מוכנה ולחמם במיקרו, הרבה יותר קשה לבשל ולהיות יצירתי. זה מותאם לאורך החיים המודרני הפורנו הפך את המין לזמין ולא אמין, יחסי מין ראויים שיהיו מתוך מערכת רגשית שתדרוש מאתנו להתאמץ, לחזר, להשקיע וליצור תקשורת אמת שתביא אותנו לחוות את הגילוי הזה,
היום הגילוי מתחיל לבד, הם מגלים את הפורנו לבד בלי הדרכה, "גמרת" מול הפרונו ונשארת לבד, אין מי שיחבק אותך רגע אחרי , שישאל אותך מה שלומך?, לא צריך למדוד את הערך בבתולין אבל ברור שמי ששוכבת עם כל מי שבה במועדון זו גם בעיה הגענו למצב הזה ועכשיו אנחנו מפחדים להחזיר את הגלגל אחורה, יש הרגשה ש"הסוסים ברחו מהאורווה", אנחנו נלחמים מול כוחות מאוד גדולים ואנחנו חייבים לטפטף ולמלא את המיכל של הנפש שלהם.
וכשאנחנו מדברים איתם הם מקשיבים !!! הם יעשו את השינוי, בואו נסמוך על הדור הזה וניתן להם הזדמנות להנות, תשאירו אותם להרהר עם המחשבות, עם האמירות והמסרים שלכם.
בפעם הבאה כשהיא/וא יהיו במגע מיני, המשפטים שלנו יהיו איתם : "מתאים לי?" , "אני רוצה להנות", "אני גם פה", "אני לא מסכימה שיכאב לי, גם לי יש זכות במיטה ..."
שהם לא יפחדו וירגישו בטוחים ומחוברים לגוף שלהם, כשיהיה לה ביטחון באינטימיות ובזה שיש דברים שנשארים מחוץ ללייקים במסך הם יהיו בפחות חרדה, הם יהיו בחרדה בריאה, בהתרגשות בריאה ולא בכאוס ובכאב.
עונג זה בטח לא חדירה ורק חדירה, וזה לא חייב להיות התנסויות קשות קיצוניות עם אבזרים, ההתנסות מוקצנת את מי אתם מנסים לרצות ? למי אתה מנסה להוכיח, רק המשפט הזה עושה שינוי. אתה מנסה להוכיח לעצמך בהשפעת הפורנוגרפיה.