בלוג - מתבגרים על זה #הורים למתבגרים

נושא המיניות בגיל ההתבגרות הוא נושא מורכב שסביבו יש המון בושה ושתיקה. מנגד, בקרב המתבגרים/ות יש סוג של פתיחות, שלא לומר פריצות ושיח חופשי לעיתים אפילו בוטה בנושא המיניות. שיח מיני והתנהגות מינית הם נושאים מרכזים בחינוך מתבגרים למיניות בריאה והשער להבנה וליכולת לחוות עונג ואושר ממין ולא רק שימוש במין כאמצעי ריצוי או אמצעי רבייה. ריאיון מרתק שיאפשר לכם להיכנס לתוך המחשבות של בני הנוער, ובעיקר ללמוד מהם הטרנדים החדשים, איך בני ובנות הנוער חווים מיניות בימנו ובעיקר מה התפקיד שלנו בתיווך הכול כך משמעותי הזה למול המרחב הפורנוגרפי אליו גדלים ילדינו.

מיניות בגיל ההתבגרות בדר"כ מקפיצה אותנו, מעלה תהיות וחששות, יש לנו רצון להכווין ולתת להן מידע שיעזור להן לבחור נכון. לא תמיד אנחנו יודעים איך נכון לקיים את השיח מולן. בעידן החדש לשיח הזה יש משמעות, אין לנו את הפריבילגיה לתת להן ללמוד לבד על מיניות. בעולם שבו המרחב המיני נוכח בחייהם, משפיע על ה"אני הפנימי" שלהם אנחנו חייבים לדבר, להסביר ולקיים מערכת יחסים שמאפשרת לנו להיות נוכחים בעולמם ולטעת שם טיפות של ידע והבנה, לתת להם כוחות לבחור נכון, עבור עצמן בעיקר. אז איך בכל זאת נכון לחנך את המתבגרות שלנו לעצמאות מינית, ליכולת קבלת החלטות יציבה, מותאמת להתפתחות הרגשית שלהן ולמצפן הפנימי הכנה של כל אחת מהן. הפעם הראשונה - מתי זה "כן" ומתי זה "לא"- פוסט חובה לכל הורה

מתבגרים גדלים היום במרחב מיני פרוץ, אלים וכזה שמייצר בתוכם תודעה כוזבת על מיניות. תפקידנו לתווך עבורם מיניות בריאה, חיביות וכזו שמקושרת לעונג, לאהבה, למערכת יחסים, לרגשות. לרוב אנחנו נבוכים מהשיח הזה, דוחים אותו, מעבירים את האחריות למערכת החינוך ועוד. בסופו של יום אין לנו את האופציה לשתוק את קולנו, אנחנו חייבים להתגבר על המבוכה ולתווך מיניות בריאה, לייצר שיח פתוח ובטוח עבורם במרחב הביתי, זו האחריות שלנו כהורים. מוזמנים לשאלון שיעזור לכם לשחרר את הפחד.

משחק הדיונון הפכה להיות הסדרה הניצפת ביותר בנטפליקס, משחק שאלמנטים רבים מתוכו נלקחו מהשואה האכזרית. במשחק הם מקבלים עטיפה של צבעי פסטל ומשחקי ילדות תמימים. עוד מרכיב משנה תודעה שמבטל את קדושת החיים ומניח למולה אל הכסף, את כוח הזרוע ושיגעון השליטה. סדרה שמנרמלת אלימות, מנציחה ומעמיקה את הפער שבין עניים לעשירים, שמה קן עבה בין מי שמוגדר עלוב החיים ולמי שמוגדר עשיר ובעל שליטה שבסופו של יום מסתובב עם מסיכה של יהלומים ומפחד להראות את פניו בציבור

מה זה אתגר נובמבר? אתגר שבו לא מאוננים כל החודש ומתנזרים מצפייה בפורנוגרפיה, No Nut November. כשאני מנסה להיכנס לתוך המח שלהם ולהבין מה הביא אותם לאתגר הזה, אני חוזרת לשיחות שלי איתם אצלי בקליניקה, לשיחות שלנו על האוננות שלהם, שהפכה להיות תלותית, מטרידה ובעיקר רק למול פורנו. אז הם לקחו את האתגר שניסה לקדם מניעה של סרטן הערמונית ויצרו אתגר חדש שבו לא מאוננים כל החודש, מתנזרים מצפייה בפורנו. לאתגר הזה יש אתגר המשך שהוא בעייתי עוד יותר, אתגר דצמבר. מה מילים על אוננות אוננות היא פעילות בריאה, טבעית ונורמלית! בני/ות נוער יכולים/ות לאונן כמה פעמים שהם רוצים, זו פעולה מרגיעה ובעיקר כזו שמחברת אותם לגוף שלהם/ן, דרכה הם לומדים מה גורם להם לעונג, זה מין שיח עם הגוף שלהם/ן. השאלה הכי שכיחה של בני ובנות נוער בסדנאות המיניות שאני מעבירה למתבגרים/ות וגם בשיח בקליניקה היא כמה פעמים ביום מותר לאונן? וכמה פעמים ביום אפשר לצפות בפורנו? והתשובה לגבי האוננות היא שמותר לאונן כמה שרוצים, יש רק כמה נקודות חשובות שצריך לשים אליהן לב, מין סימני אזהרה שמעידות שמשהו לא בסדר וצריך רגע לעצור ולבדוק.

הוא הגיע אלי ביציאה למציאות החיים, ברגע שהוא הבין שהוא יוצא עכשיו מהשירות הצבאי ונדרש להתמודד, לבנות לעצמו חיים, לשחק בתפקיד הראשי של ההצגה של חייו.הוא רגיל היה להיות מאחורי הקלעים, אם אפשר במרתף אז בכלל מעולה. איפה שיש חושך ואף אחד לא רואה אותו.האמונות שלו על חייו היו קשות מאוד, היה עסוק בריצוי תמידי, בהקטנה עצמית וביטול עצמי. בדרך ליציאה לחיים הוא הרגיש כשהקרקע נשמטת לו, שהוא חשוף ובלי ביטחון. מין תחושת קיפאון שלא אפשרה לו להתקדם בחייו, פחד להשתחרר מהשירות ולהתחיל את החיים, תחושת מסוגלות מעורערת, תחושת ערך חלשה עד מאוד והמון תסכול- סיפור קליניקה שיאפשר לכם לקבל כלים להתמודדות מיטיבה ולחיזוק תחושת המסוגלות והאחריות האישית

סילבסטר עבור מתבגרים הוא הזדמנות מצויינת וגם סיבה טובה להתנסות באלכוהול, ולא רק להתנסות בשתייה אלא גם להתנסות בשכרות, להיות שיכור/ה לראשונה (פשוט להיעלם ולא להיות), זה נראה להם מגניב, בוגר, כיף ויש בזה המון רצון להיראות גדולים, מעיזים, שווים ויש בכל חבורה את המנהיגים את אלו שנסחפים ולא רוצים להישאר בחוץ, "כולם שותים אז גם אני..." אלכוהול מגיע בעסקת חבילה בדר"כ עם עישון, שימו לב עישון בני נוער היום לא מסתכם בסיגריות / וייפ (שזה גרוע יותר מסיגריות) כדי להרגיש גדול, שווה, מקובל הם עולים מדרגה וצורכים גם סמים: "ירוק" גראס, מריחואנה. יש היום בשוק בני הנוער גם קאטמין, נייס גאי ועוד. אני ודעת שאתם מדברים על זה מסבירים שזה אסור, אבל זה נמצא במרחב שלהם, מספיק חבר/ה אחת בחבורה וקצת אלכוהול שמשחרר את הפחד והם עלולים להתנסות, או להמשך לצרוך והפעם קצת יותר כי זה סילבסטר.- מה התפקיד ההורי ? איך שומרים עליהם במרחב הסכנה ואיך מחנכים אותם ליציבות רגשית וחוסן גם במסיבת הסילבסטר.

מה כוחה של מילה? מילה שלנו כהורים לילדים שלנו, ובעיקר כשהמילים האלו מקבלות "גיבוי" מהסביבה, מהחברה עד כמה זה נרשם הנפש, מייצר כאב ותסכול. המילים שלנו יכולות להיות "מגן הנפש" שלהם או ההפך הגמור, מילים, אווירה, מבט עיניים, יכולות לעשות חורים בנפש או לייצר בה שכבת הגנה ויכולת להתמודד עם המציאות, עם אתגרי החיים. החיים המורכבים שבהם נדרש חוסן, נדרשת חמלה עצמית ויכולת עמידות במצוקה. מקרה קליניקה שאפשר ללמוד ממנו המון

התפקיד ההורי הוא תפקיד של ג'ירפות, תפקיד שבו אנחנו צריכים לחנך היום, לנטוע היום זרעים של הבנה וערכים כדי לגדל ילדים בוגרים ומצליחים בעתיד, החינוך שלנו כהורים למתבגרים היום תפקידו להכין אותם לחייהם הבוגרים. תפקידו של החינוך הוא לתת להם כלים, כוחות, הכרות עם מי שהם כדי שיוכלו לגדול להיות אנשים בוגרים עצמאיים, מצליחים וכל דבר אחר שנרצה שהם יהיו. לכן אנחנו צריכים תמיד להתבונן לאופק ולייצר שם את התמונה הזו שבא אנחנו רואים אותם גדולים בכל המובנים. הצלחה בגידול ילדים היא מושג גדול, מהי הצלחה? מהו כישלון? וכמה לשותפות ההורית יש השפעה על הצלחה זו.

החופש הגדול כבר כאן והשנה הוא קצת יותר מפחיד ואולי אפילו קצת יותר מסוכן בשנה הזו, מתבגרים מגיעים לחופשה הזו כש"בופה" הסכנות והפיתויים נוכח ומשמעותי יותר מאי פעם, אולי אפילו קצת מנורמל. החופש מגיע כשהם בחשיפת שיא לרשתות החברתיות ולמסכים בכלל, ילדים ומתבגרים היום מחוברים לרשת בצורה אובססיבית, אולי אפילו ברמה של התמכרות למשך 9-10 שעות ביום, ויש כאלו שגם יותר. כשאין מסך, אין להם מה לעשות, חלקם הגדול איבד עניין בהכל, הם טרודים במחשבות שטוחנות להן את המח, בתחושת FOMO וריצוי שמאטות את קצב התפתחות החוסן הרגשי ומעצימות את התסכול והסבל והרגשי.

חרדה חברתית פוגשת היום המון מתבגרים/ותהיא מגיעה בכל מיני צורותיש לה המון אדוות על כל מעגלי החיים היא מוסתרת ומעמיקה את הבושה והעלבון ולנו כהורים יש תפקיד משמעותי להיות שם עבורם ולתת תקווה, לפעמים מטוב ליבנו אנחנו עושים בדיוק ההפךבואו לקבל כלים, ללמוד את מאפייני החרדה, להכיר את התמרורים החשובים ולהיות שם עבור הילדים שלכםן.מאחרת את אפרת חנן רכזת תחום הורים בעמותת רקפת עמותת רקפת.