חינוך לעצמאות מינית - מתי זה "כן" ומתי זה "לא"
היא התיישבה מולי עם מבט מושפל, נערה מתבגרת שמטופלת אצלי מספר שבועות, משהו בגוף שלה היה עצור.
היא הגיעה מוטרדת מאוד, משהו במבט שלה היה קפוא.
שאלתי לשלומה, היא שתקה שתיקה ארוכה, בלעה את הדמעות, השפילה מבט ואמרה לי
"אני חייבת חבר, אני חייבת לשכב עם מישהו כבר".
לכולן יש בני זוג, כולן שכבו כבר, רק אני אפילו חבר אין לי .... אני מרגישה שאף פעם לא יהיה לי מישהו שיאהב אותי.
היא רק בכיתה ח' באחת החטיבות בעיר, יש בה תמימות ילדית שכל כך בא לי שתישאר לה, תמימות בריאה של ילדה בת 14 שרוצה להיות כמו כולם. ויחד עם זאת רגשית היא לא שם, הזירה המינית מוכרת לה רק מסיפורים, היא עדיין לא מוכנה להיות שם וכמה זה נפלא בעיני.
אז כמובן שהתחלנו בבירור מי אלו "כולם", הבנו שאלו אולי 3 חברות וזה כנראה לא "כולם", הסברנו שיחסי מין לא עושים כי "כולם" עושים, עושים כי מוכנים, אוהבים ורוצים. נטרלנו את הצורך בהשוואתיות, דיברנו על פרטיות ואינטימיות.
אני למדה מהן כל יום על ההתמודדויות שלהם בעידן הזה, נושא המיניות בחטיבת הביניים הוא נושא כואב מאוד לחלק מהמתבגרות/ים. טווחי הידע והמעורבות גדולים מאוד, יש כאלו ש"חיות את הזירה", בשלות רגשית וגופנית ויש כאלו שעדיין לא שם, שעדיין לא בשלות רגשית והעולם הזה זר להם בשלב הזה.
שיח הורי מותאם חייב להיות חלק מסדר היום, בדיוק בשביל לכוון ולהסביר שלכל אחד/ת יש את הקצב שלו/ה. שאין צורך להשוות, אין צורך/חובה לשתף את כל העולם, מהו תפקידה של האינטימיות במערכת זוגית ומינית ועוד ועוד.
אז היום בחרתי לענות על שאלה מאוד חשובה שעולה המון ומטרידה לא מעט אימהות וגם אבות.
איך בכל זאת נכון לחנך את המתבגרות שלנו לעצמאות מינית, ליכולת קבלת החלטות יציבה, מותאמת להתפתחות הרגשית שלהן ולמצפן הפנימי הכנה של כל אחת מהן.
התמימות הילדית היא חלק מהתפתחות רגשית וזה שלב שצריך לשהות בו ולתת לרגש להתפתח לאיטו בלי להאיץ עם המון הקשבה לנפש. לא מעט פעמים אימהות חושבות שהן עלולות בשיח להרוס את התמימות הזו, להפחיד או אולי להכניס להן רעיונות לראש. אז אין צורך לפחד ממגע מיני בגיל ההתבגרות כאשר הוא מגיע בזמן הנכון, מגע מיני זו מילה גדולה והיא לא בהכרח מתייחסת ליחסי מין, מגע מיני זה גם חיבוק, נשיקה וכו'.
שיח אימהי/הורי יכול להיות שיח מקדם, מחבר רגשית, לא זורע פחד ולא גורם לרתיעה. שיח שמשאיר אותן עם יציבות פנימית, עם כלים, מידע והמון אהבה קודם כל לעצמן. אז הנה כמה טיפים חשובים לשיח (שיח מתמשך ולא שיחה חד פעמית)
- נתחיל בפרגון ועידוד כנים על היותה, על התכונות החיוביות שלה, על מה שהיא עבורנו, שימו לה פנס מאיר על מי היא, הן מתקשות לתאר את עצמן, את מי שהן, לרוב התשובה למי הן היא "לא יודעת", תייצרו להן סיפור מפרגן על מי שהן.
- לחזק חזקות- לכל אחת יש את החזקות שלה, היתרונות שלה, הדברים שהיא טובה ומצליחה בהם, כל אלו הם משאבים פנימיים שמספקים אנרגיה חיובית ומשפרים את הדימוי העצמי, דברו איתן על החוזקות האלו, תאפשרו להן לקחת את החוזקות האלו להתמודדות במציאות, בסיטואציות חברתיות וזוגיות.
- "סומכת עלייך" - כשאני כהורה מאמין בילד/ה שלי אני נוטע/ת בהם חוסן, זה יאפשר לה לצעוד יציב יותר בדרך לקבלת החלטות באופן כללי, זה יאפשר להם להיות מחוברים לתחושות הבטן שלהם ברגע של אינטימיות. תלמדו אותם להקשיב לעצמם ובעיקר לסמוך על התחושות שלהם, התחושות שלהם מדברות את הערכים שהם ספגו בבית ולעיתים הם בקונפליקט מול הסיטואציה החברתית. תאפשרו להם להקשיב לקול הנכון.
- אחרי שריפדנו את "שכבת מגן הנפש"***, זרענו שם אנרגיה חיובית, המון רוגע, שלווה והכרות שלה עם עצמה עכשיו זה הרגע המתאים לשיח שמסביר מהם הסכנות, הקשיים והחששות שעלולים לצוף, לא בטוח שיהיו, רק עלולים!
- לומר לה כמה את/ה מתרגש/ת כהורה שהיא צומחת וגדלה להיות נערה אט אט. שתיקח את הזמן לא צריך לרוץ אחרי אף אחד, לספר לה שאת/ה רואה נערה מרשימה במיוחד. נערה שפתוחה ליקום, לומדת, מתפתחת ומקשיבה לעצמה, לצרכים שלה (תמצאו את המילים המדויקות לכל אחת).
- חשוב/י מה מאפיין אותה ופשוט תאמר/י לה את זה , זה תמיד טוב לשמוע שמישהו אחר רואה את הדברים שיש בי, זה יחזק אותה ויאפשר לחוזקות שבה לפרוח ולהפיץ ריח טוב סביבה, אני יודעת שאתם תמיד אומרים או חושבים שהיא יודעת, אז זה אף פעם לא מספיק ותמיד טוב לומר שוב ולחזק, זה כמו לשים לה מראה שמספרת לה "מי הכי יפה בעיר".
- לסיום, אפשר אם מרגיש לך נכון לומר לה שהיא יוצאת לדרך חדשה, עוזבת את העולם של הילדים ומתחברת לה אט טאט לעולם של נערות בוגרות, זה מרגש מאוד וכמה את/ה שמח/ה לראות אותה מצטרפת לעולם מעניין, מרתק, גדול שיש בו אפשריות בחירה וגם המון בלבול וקושי ושאת/ה סומכ/ת עליה שתדע להקשיב לעצמה, לצרכים שלה ולבחור נכון מה טוב עבורה בלבד.
- אחרי שסיפרנו לה שהיא כבר בעולם חדש, אפשר לפתח שיח רגשי שבו נתמקד ברגשות שלה עם השינויים סביב גיל ההתבגרות, עם ההתפתחות הגופנית והרגשית, ובכלל המעבר לעולם של הגדולים, ההתמודדות שלה עם המצבים החברתיים, התחרות, הקנאה, מעגל החברות שלה.
- לפעמים הן לא יודעות לבטא את הרגש, חשוב לתת להן שמות של רגשות, לעזור להן לקרוא לרגש בשמו ובעיקר לנרמל ולאפשר להן להרגיש שהכל בסדר אצלן ושככה זה צריך להיות, חששות, התלבטויות, לחצים, גירויים, מחשבות כל אלו יקדמו אותה לעצמאות שלה שקורמת עכשיו עור וגידים, מתחזקת ומתעצבת.
- אפשר כמובן להמשיך ולשאול מה החוויה שאת מצפה לה? יש משהו שאת חוששת ממנו ?, מה היית רוצה שיקרה / לא יקרה ?.
חשוב לזכור - לשמור בשיח הזה על איזון ויכולת רגשית של הצד השני להקשיב למסרים, לא להביך, לזלזל, לקמט מצח, להיבהל, לכעוס, לספר כמה ניסיון יש לנו וכמה חשוב שהן יקשיבו כי הן לא יקשיבו זה רק ירגיז אותן,
לזכור שכל אחת שונה ומיוחדת, כל אחת נמצאת על מקום אחר בציר הבשלות הרגשית והמינית ואין צורך או מקום להשוואות עם הבת של השכנה או האחות הגדולה או מה שאנחנו היינו בגיל הזה אי שם בתקופת האבן.
חשוב שנסביר עד כמה אנחנו בעצמנו אחריות לעצב את מציאות חיינו, השליטה שלנו היא על עצמנו ולא על האחר, אנחנו רק צריכות לבחור על מה להתבונן ואיפה להשקיע את האנרגיה שלנו.
מיניות בריאה היא מצבור של חוויות מעצימות, מרגשות וזה בידיים שלנו, היכולת שלנו לכוון את עצמנו לחוות את הגוף שלנו בעוצמה תלוה בהקשבה לגוף שלנו, לצורך הפנימי שלנו שלא תלוי בריצוי או חיקוי.
כמה חשוב לנו בחוויה הזו להיות שלמות ומוכנות.
אימא/אבא שימו לב
חשוב מאוד לאורך כל השיח הזה, שרצוי שיהיה שיח פתוח ומתמשך, להקשיב כל הזמן לצד השני.
עד כמה היא קשובה, האם היא מובכת, האם השיחה נוחה לה, האווירה, התחושות מאוד חשובות.
לא צריך להאיץ, השיח הזה חייב להיות קשוב כל הזמן ליכולת שלה להקשיב ולהיתרם מהשיח, מטרתו לחזק, להעצים, לאפשר לה לבחור בעצמה, להיות קשובה לצרכים שלה ולא להפחיד ולחפור.
לשוחח על תחושות הבטן שלנו, עד כמה אנחנו קשובות לשד הפנימי הזה שלפעמים אנחנו מדחיקים אותו ומשתיקים אותו. עד כמה הסביבה שלנו מחזקת אותנו ועד כמה אנחנו מרגישות נח שם, מי האנשים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו?
מי הם האנשים שאנחנו מרגישות רגועות בקרבתם?
שיח על גבולות הוא נושא חושב לדבר עליו
"מה הגבול שלך?, מתי זה עובר את הגבול שלך?", לכל אחת יש הגבולות שלה, בדקו יחד האם החברים/ הקרובים מכבדים את הגבולות שלה, איך היא תוכל לשמור על הגבולות שלה בהמשך, בזוגיות?, מי המעגל הקרוב וכמה מרחב אישי היא שומרת לעצמה.
הזמיני אותה לבדוק עם מי היא מרגישה בנח, למה?, מה לא מרגיש בנח ובעיקר לתת לזה שם, כי בדר"כ התשובה היא "לא יודעת". דברו איתה עד כמה חשוב לה להיות מי שהיא ? איך היא מגדירה את עצמה ?, מה היא יודעת לספר על עצמה ?
על מה היא חלומות ומה היא רוצה שיקרה ?
רק שלא תהיה שתיקה
לא מעט פעמים החשש הגדול שלהן הוא "שתהיה שתיקה", שלא יהיה לי מה לספר על עצמי, שלא נעים לי לספר על עצמי , שהן לא יודעות מה יחשבו עליהן אם הן יהיו מי שהן....
לעיתים הן בוחרות פשוט לשתוק, או לומר מה שהן חושבות שהצד השני רוצה לשמוע. ללחץ החברתי ולנורמות החברתיות יש כוח שמשתיק את ה"אני הפנימי" של כל אחת, ואנחנו חייבים לתווך את זה ולתת להם כוח לדבר את האמת שלהן, כדי שמי שנמצא איתן יאהב אותן ולא את הנורמה החברתית. דברו על מה יקרה אם נאמר את דעתנו, תחושתנו, הגבולות שלנו וזה לא ימצא חן בעיני הפרטנר/ית? , מה המשמעות של זה? האם נרצה להמשיך ולבטל את עצמנו או לעצור ולחפש את מי שמתאים לנו, לצרכים שלנו ולא לנורמה החברתית שהיא לא בהכרח בהלימה עם תחושות הבטן שלנו. אמת ואוטנטיות בקשר היא קריטית למערכת יחסית יציבה.
עם מי לא נעים לך להיות , לא נח לך להיות ? למה? איך את מגיבה לזה?, מה דרך הפעולה שטובה עבורך?, איך את עוצרת/ נמנעת/ הודפת ...איך תדעי שאת מרגישה בטוחה? האם הרגשות שלך באים לידי ביטוי?
האם את מעיזה להביע אותן/ חוששת/מתביישת ?האם מכבדים את הרגשות שלך, את הרצונות והצרכים שלך? האם את מרגישה שמישהו לוחץ עלייך, דוחק בך? חשוב לדבר ולהעלות את השאלות האלו לדיון, כך בכל פעם אנחנו מטפטפים להן טיפות של ידע, ביטחון, הקשבה ואהבה עצמית.
כך אנחנו בונים חוסן נפשי ויכולת לנהוג בצורה שמקדמת אותנו ותואמת לצרכים של כל אחת בכל שלב שהו, בלי ריצוי או חיקוי עם המון יציבות ויכולת לשיים(לתת שם) לרגשות ולתחושות, להקשיב להן ולפעול מהבטן לפי מה שנכון לכל אחת ואחת בלי להיפגע ובלי להרגיש תחושת ריצוי או פחד.
כך נחבר אותן לעצמן !! לביפנוכו שלהן, חשוב לזרוע שם בתוך הנפש שלהן את המסרים החשובים הללו שיכולו להיות לה לעזר בכל רגע בחייה. אמרו להן שתמיד תמיד את יכולה לומר לא, עצור, לא מתאים, לא רוצה, לא מעוניינת - הכל תלוי רק ברצון האישי שלך, ברגש שצף בך ובתחושת הביטחון והמוכנות שהיא רק שלך ולא תלויה באף אחד אחר.
לסיכום לכל אחת יש זכות לומר כן או לא
מתאים לך ואת רוצה ? , בדקת עם עצמך את התחושות והרגשות, מוכנה לזה ? כן !
לא מתאים, לא סגורה על זה, לא מרגיש לך בנח, לא ברור מספיק, צריכה זמן,- אז לא !
וזה לגמרי בסדרת תתחברי לעצמך ותשאלי אותך מה טוב עבורך, רק את יודעת ורק את מחליטה זה הגוף שלך, הנפש שלך,, המרחב האישי שלך ואת מגדירה מי זכאי לחבור אליו, רגשית, פיזית ורוחנית.
כי הגוף שלך הוא שלך ואני תמיד פה להקשיב, לשמוע, לתת עצה, להכווין, מבטיחה לא לכעוס, לא לבקר ולשפוט רק לתת לך מהידע שלי ובעיקר מהאהבה הכנה שיש רק לי ואין עוד אהבה כזו בעולם. ותמיד תמיד תמיד את יכולה לבוא ולשתף
**** שכבת מגן הנפש - זו שכבת החוסן הנפשי - בספר שלי שסיימתי בימים אלו לכתוב אותו, אני מתארת איך בונים אותה שלב אחר שלב, מבטיחה לעדכן בהתקדמות, אני בשלב העריכה התרגשות שיא ...מקווה שהפוסט נתן לכם קצת מידע על מה חשוב בשיח, טיפים לניהול של השיחות בתוך הבית, ואני פה לכל עזרה/ עצה/ שאלה/ התבלטות