הכשרות להורים וצוותי הוראה  #ליאורה חיים

הורים הולכים על ביצים, מתמודדים עם מציאות של בדידות הורית, תחושת חוסר יכולת לשלוט במצב ולעיתים בתחושה של כניעה לצורך קבלת שקט תעשייתי. לא מעט ילדים ומתבגרים היום מתנהגים בצורה שאינה מכבדת, בצורה פרועה ובהתפרצויות זעם קשות או במופנמות שמאופיינת בתלות ובתובענות. התפקיד ההורי הוא להכין את הילדים למציאות החיים הבוגרים. הליכה על ביצים מחלישה את היכולת של ילדים ומתבגרים לצאת לחיים ולפגוש את המציאות בלי פילטרים של מסך או איפור או כל סממן אחר של הרחקה והתחזות. איך פותרים את זה ? מפסיקים ללכת על ביצים ומדליקים את האור במגדלור ההורי- מפעילים את נגן הנפש.

הפרעת התנהגות היא לא גזירת גורל, אל תאפשרו לו להיות זו שמייצרת את חורבן הבית שלכם. הפרעת התנהגות היא תולדה של גוננות הורית, התאמת המציאות לקשיי וצרכי הילד והחלשה של המשמעות והנוכחות ההורית. תפיסת מציאות מעוותת של ילדים ומתבגרים שגדלים תחת הנחת יסוד שגויה של "מגיע לי", "לא מחליטים עלי", "כולם אשמים", והכל חייב להיות עכשיו ומיד. הפרעת התנהגות היא התנהגות לא פשוטה לטיפול, לרוב הוא מלווה בהמון התנגדות, הסלמה והקצנה של ההתנהגות. הילדים/ מתבגרים ינסו לאחוז בהפרעה ובהתנהגות הקיימת כי היא נוחה ומייצרת עבורם מצע פורה של הימנעות, דחיינות, מנוחה, העדר התמודדות.

​הפגיעה העצמית היא פרקטיקה של ויסות והתמודדות של מתבגרים (בעיקר) עם תחושה של כאב רגשי שלא ניתן לשאת אותו. ​הפגיעה העצמית הלא אובדנית נוכחת וקיימת היום והיקפיה הולכים וגדלים בעיקר בקרב מתבגרים/ות. כל מתבגר/ת חמישי פוגעים בעצמם 19% מבני הנוער משתמשים בפרקטיקה של פגיעה עצמית. 40%-60% - במדגמים קליניים - דיכאון, חרדה, הפרעת התנהגות ועוד פגיעה עצמית אינה קללה והיא לא משויכת רק למי שסובל מהפרעה נפשית, גם ילדים ומתבגרים שאינם מאובחנים בהפרעה נפשית יכולים לפגוש את הפגיעה העצמית.