בלוג - מתבגרים על זה #ליאורה חיים

לא פעם שמעתי את המשפט "בנות זה של אבא..." ואולי יש בו משהו. כשהן ממש תינוקות זה כיף ענק, האב'וש החדש כבר הצטרף לתפקידים המסורתיים של אימא – הוא מחליף חיתולים, עושה מקלחת, מבשל, ממש דמות שמתפתחת לה בשנים האחרונות ואם יורשה לי לפרגן להם, יש משהו מאוד מעורר השראה ביכולת שלהם להיכנס לתוך ה"חצר" של האימהות ועדיין להגיע לשם עם עצמם, כמו שהם, בדרך שלהם שיש בה משהו רגוע יותר, שקט פנימי נעים. כל זה מצוין עד שזה מגיע לרגע שפתאום לתינוקת הקטנה שלהם צומחים ניצנים, הגוף מתעגל, היא מקבלת מחזור, צומח לה שיער, ופתאום מילדה היא הופכת לנערה, ואב'וש קופא, עוצם עיניים ונכנס לסוג של חרדה תמידית.

אין הורה שלא חושש מהרגע הזה שהילד המתבגר שלו מגיע לגיל שהוא מבקש לצאת לחופשה בקיץ עם חברים לאילת. בשנים האחרונות הטרנד שודרג לחו"ל ויחד עם השדרוג שכבת הגיל יורדת. האלכוהול חוגג, הסכנות מרחפות במחשבה של כל הורה. אירועי מלון הים האדום וסיפורי יוון נטועים לכולנו בתודעה. הורים חוששים לשלוח את הילדים ויחד עם זאת חוששים יותר להתעמת עם הילדים - אז הם זורמים, כדי שהילדים לא יישארו בודדים בלי חברים. מתי אנחנו צריכים לעמוד יציבים ולא "לא" זה לא מתאים, ומתי אנחנו יכולים לאשר להם לנסוע לחו"ל? איך מקבלים החלטה כזו ? כל הפרטים במדריך שכתבתי להורים ברגע הזה שהם מקבלים את הבקשה והדופק בגופם מתחיל לעלות.

בטח יצא לכם לכם לשמוע את השם הזה פ די די בימים האחרונים, ואם עדיין לא שמעתם אז חשוב שתכירו, כי יש לנו כהורים עכשיו הזדמנות פז ללמוד ולהכיר את האנשים שדרכם הילדים/ המתבגרים שלנו למדים את העולם. הזדמנות להבין מי הם האנשים שמשפיעים על התודעה שלהם ועל האמונות והתפיסות שלהם את המציאות. לפרשה הזו יש כל כך הרבה כוח, הילדים שלנו יודעים ועוקבים אחריה, למדים אותה היטב ומכירים את כל הרכילות סביבה, מעודכנים בכל הפרטים הכי קטנים של הפרשייה המורכבת הזו. כמות הצפיות והשיתופים של סרטוני הטיק טוק והאינסטגרם בפרשיית פי די די היא היסטרית.

היא לא מתקשרת עם אף אחד בבית, אין לה חברות, היא כל היום בחדר עסוקה באיפור , בעיקר שחור, בבגדים מוזרים. היא בת 14 והיא לא עושה כלוםםםם לבד, אפילו לגשת למכולת היא לא מוכנה, לנסוע באוטובוס זה אחרי שכנועים מטורפים, להיכנס לכיתה, לכתוב בקבוצה, מפחדת מהעולם, פשוט סיוט, אנחנו חווים סיוט.הטיול האחרון שלנו היה זוועה, הרגשתי כאילו אני סוחב איתי תינוק שלא מסוגל לעשות כלום וכל הזמן מתלונן, דובון לא לא כזה, כפוית טובה. אני נשבע שאני לא יוצא עם המשפחה הזו במיוחד עם אלה (שם בדוי) לנופש יותר, בטח שלא לחו"ל. זהו נשברתי ממש, ואני אדם חזק.

אתגר 100 גברים ב 14 שעות, כוכבת האונליפנס לילי מפורסם ללא הרף ברשתות החברתיות, הילדים שלנו חשופים למידע ולתיאור של האתגר הזה וחווים בנפשם מנעד רחב של רגשות מציפים, החל מחשש ופחד אולי אפילו אימה ועד לרגשות של דחף בלתי נשלט ורצון להיות חלק מהאתגר הזה. חלקם ירגישו שהם יכולים להיות חלק ממנו וחלקם יצליפו בעצמם ויעמיקו את תחושת הבדידות ואובדן הערך העצמי שלהם. מה המשמעות של חשיפה לאתגר הזה בלי נוכחות של קול הורי שפוי ? עד כמה חשוב שתכירו כהורים את החשיפה לאתגר ואת המשמעות של ההד התקשורתי סביבו? איך מקיימים שיח עם הילדים שלנו על זה ? ועד כמה זה מחויב במציאות ומסייע לנו להבין ובעיקר לשמור עליהם, על התודעה ועל הנפש

לא כזו תמימה, עובדה שהיא חזרה שוב ושוב ..... פרשת אייל גולן והעדות של טאיסיה זמולוצקי ממשיכה להדהד, וקולות הביקורת כלפיה צפים ועולים ברשת וגם בשיח של לא מעט מתבגרות ומתבגרים מולי "שלא תשחק אותה תמימה ... היא ידעה לאן היא הולכת...." זה בהחלט יכול להיראות כאילו היא ידעה והלכה "בעיניים פקוחות" לטרף הזה, זה חשוב שנבין שזה בהחלט יכול להיראות לנו דבילי או לא הגיוני או לא נכון, או כמו שהנוער מכנה את זה "פיקמי". אבל חשוב לי להסביר פה את התופעה הזו שבה נפגעות תקיפה מינית ממשיכות ללכת "בעיניים פקוחות" לטרף הזה כנגד כל היגיון או שכל ישר.